יש מישהו שאני מכירה מכיתה א והוא הבן אדם הכי טוב והכי הכי שאני מכירה
סיימנו את התיכון ביחד אף פעם לא היינו קרובים במיוחד אומרים היי במסדרון של בית ספר ולא יותר מזה
עכשיו שסיימנו ללמוד פתאום אני רואה אותו יותר והתחלנו להכיר יותר
תמיד היה לי קראש עליו ועכשיו בכלל אני עוד שנייה מתה כשאני לידו ,הוא כבר כמה פעמים ניסה להתקרב אליי פיזית ולהתנשק אבל ברגע שהוא קרוב מידי אני חושבת על מה זה יכול להוביל (הוא פנוי ולא פעם ניסה שנצא רק שנינו לבד) אני נזכרת שהוא לא בא לבד שגם החברים האידיוטיים שלו יהיו מדי פעם איתו ,ואני עוצרת את זה.
גאד כמה אני לא סובלת אותם הם מסתכלים על כולם כאילו מקסימום הם ירדו מהאולימפוס ואנחנו צריכים להשתחוות ולנשק את הרגליים שלהם
אני כל כך רוצה שזה יתפתח למשהו אבל הדפוקים האלה כל כך הורסים לי את זה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות