התאהבתי במרצדס - חי עם פיאט. מה לעשות?

אז אני דור (נניח) בן 29, הצומת שלי עכשיו נסלל בנתיבים שאני בחרתי לעצמי כך שאני מקבל הכול אסל כן מאוכזב מעצמי.
לפני 5 שנים הכרתי את דורה (אם כבר בדוי) היא היתה סקסית ויפה חושנית ומטריפה וכמו כל גבר ממוצע נפלתי לקסמי הסקס האיכותי והשכטות בכיף שגרמו לי לעזוב אישה יפה שהייתה החברה הכי טובה שלי -חוסר ניסיון חיים בתחום זוגיות והתאהבות של בחור צעיר.
הזוגיות הזו התחילה מבגידה והמשיכה מדשדשת יום טוב שבוע פח.
אני לא רציתי ךהתחתן ודאגתי להבהיר לה שוב ושוב...כשהיו סימנים בדרך של אלימות ועצבים מצידה אני נשארתי כמו טיפש גם כשהיא זרקה אותי שוב ושוב ושוב על שטויות! בפרידה הגדולה נכנסתי לדיכאון תקופה ארוכה שגרמה לי שוב לחזור והופ היא בהריון ואת זה קיבלתי בשמחה ובאהבה ..יש לי הסכם מסודר הילד בן 3 כך שאני גם לא משלם מזונות אלא הורות משותפת . אממה.. חזרנו לפני חצי שנה שוב .. רציתי גם עוד ילד בראש ובראשונה כדי שלילד יהיה אח -הפחדים תפסו אותי חזק.. והיה לי קש להמשיך הלאה כשילד יעבור מבית לבית ללא אחים בעולם הזה . אז ניחשתם נכון, נכנסה שוב להריון הפעם מתוכנן. בבחודשיים האחרונים נפלה לי ההבנה שהיא לא האישה של החיים שלי. אני לא אוהב אותה ואני גם לא הכי מפרגן בעולם ..תכלס. נהיה לי נתק כלפיה אחרי שהיא קיללה אותי מול הילד.. פעם אחת גם הכתה אותי כשהוא על הידיים שלי אבל אני.. נשארתי לעוד הריון - היא תמיד אומרת שכל הנשים ככה (היא יכולה הלתעצבן ולקרוא לי "סתום" "אפס" וכדו ) ואני? סותם. אדיש.מנותק. וזה מחרפן אותה יותר.. ועכשיו אני די מרוצה מכך שיהיו 2 ילדים ומאותה האמא אבל אני רואה אותה היום באור שלילי לחלוטין- איבדתי כל כבוד והערכה כלפיה בעקבות יחס משפיל מצדה.. למשל מקודם רציתי לראות יורו איטליה מפרקת את אוסטריה שאולי בעצם תפתיע !! אבל היא משתלטת מכבה טלויזיה וקועת שזו הטלויזיה שלה והבית ל אבא שלה. אז אני לא מושלם, לא רוצה להתחתן (תכלס זה כי היא ) אבל אני לא מקלל לא משפיל ולט אלים בשום צורה.
אני מרגיש אדיוט לראות איך האקסית (שגם איתה היו בעיות ואני כן חי את ההווה) התקדמה והתחנה ואני פספסתי אישה מושלמת (היום, אז גם איתה היו בעיות אז אני מבין שזו תגובה טבעית של המוח ) לא יודע האם להמשיך הלאה בחיי לגדל הורות משותפת גם את התינוק לעתיד אבל להחנק כלכלית כי אי גפ עצמאי מתחיל או פשוט נטו לחשוב על עצמי. להשאר בזוגיות שיש בה הרבה עצבים וכעסים ומעט פרגון הדדי וכמעט שאין זמן איכות זוגי ללא הילד - למען האמת אין! או להתקע פה כבר ולפחות להתייצב כלכלית ואז לעזוב.. אני מרגיש שנתקעתי עם אישה רעה ומתוסבכת בגלל ילדות קשה. אבל בואו.. אנשים לא משתנים מהר. אני די במצוקה .אשמח לדעתכם במיוחד מגרושים עם ילדים ואלו בפרקי ב.