עדיין אוהבת. איך להתמודד?

אז ככה
לאחרונה חוויתי פרידה ראשונה. אין לי חברים אז אני נאלצת לכתוב את זה באינטרנט בתקווה שיהיה עם מי לדבר.
מעבר היותו בן זוגי הוא היה החבר הכי טוב שלי, ואני מוצאת את זה מאוד קשה לשמור מרחק ממנו (לפחות בטלפון). הוא נפרד ממני כשעדיין יש רגשות, נאמר כי לשני הצדדים, אבל אני באמת לא יודעת.
אני סוקרת שוב ושוב את השנה האחרונה בקשר שלנו ואני רואה דברים שלא ראיתי לפני.. משווה את זה לקשרים אחרים ומבינה שאולי מה שחשבתי שהיה מאמץ שלו היה כלום בתכלס.
מסתכלת אחורה ורואה שהוא התחיל להיעלם לי בשנה האחרונה- בין אם הרגיש פחות בנוח לידי בחודשיים האחרונים, בין אם ניסה לשנות אותי יותר (מאחר והוא עבר שינוי גדול), בין אם הייתי צריכה להילחם בשביל לקבל שיחה בשבוע ממנו.
הוא היה מגיע אלי כל שבוע (חייל) וכמובן שזה לא מובן מאליו, אבל אחרי שבוע שאתה בקושי מתקשר לצפות שלא תחסר לי האהבה ותשומת הלב שלך..
ניסיתי מאוד לרצות ולהתאים את עצמי.. אבל מה לעשות.. זה לוקח זמן. לא הסתכלתי ככ על עצמי בדרך.
אני לא יכולה אפילו לכתוב הכול, שנתיים וחצי...
בכל מקרה, שמתי לב שאני עדיין אוהבת, אבל כשאני מסתכלת אחורה על השנה הזו אני מבינה שאת האדם הזה אני פחות אוהבת. הוא עשה לי טובה כשהגיע, עדיין הייתה קרבה, אבל החשק שלו והרצון להשקיע בקשר או להעניק זמן או אהבה..
אמרו לי שהוא חייל ואני צריכה להבין שהוא עסוק.. ולא לדרוש יותר מידי.
מזלו שהוא רכש המון חברים בתקופה שהוא החל לרדת ממני, כך שיש לו עם מי לדבר כרגע. זה לא המצב שלי לצערי.
אבל אני מתגעגעת. מתגעגעת ללהגיד לילה טוב ולשמור על קשר ולספר לו מה עובר עלי ולחיבוקים שלא יחזרו ולעובדה שבכל זאת הוא גר 60 קמ מכאן והסיכוי שנתראה הוא נמוך. מתגעגעת לאדם שהוא היה אז, זה שלא שמתי לב שנעלם לי ודעך.
הוא רוצה לשמור על קשר חברי, אבל בלי ההבנה שאף בן.בת זוג עתידיים לא יקבלו את זה טוב.
ותכלס.. אני עדיין לא מבינה את הסיבה לפרידה.
אני מבינה שהוא הבין שזה יותר טוב לי ושהרגש לא שלם.. אבל בדיעבד נדמה כי יש סיבה אחרת.. אולי יותר זמן לעבוד ולהתפתח, יותר זמן לחברים..
לא יודעת.
מישהו.י שיכולים להיות כאן בשבילי או להמליץ על דרך התמודדות מאחר ואין לי שגרה לטבוע בתוכה או חברים..?