אני מתגעגעת אליו אבל הוא בזוגיות אחרת...

היה לי ידיד שנניח ששמו עידן.
עידן ואני מכירים מגיל 13 הקשר שלנו היה 3-4 שעות שיחות בטלפון כל יום בהמשך היינו מתראים מדי פעם בקניון, כשהוציא רשיון הוא היה נוסע אליי בקיצור היינו הידידים הכי טובים במשך 6-7 שנים.
עידן התאהב בי באותם זמנים, הייתי בת 14-15 אני הייתי תמימה ולא רציתי פחדתי שזה ייכשל, פחדתי מהמרחק(40 דק) ולא רציתי להכנס איתו לקשר רציני ואמרתי לו את זה, וביקשתי שנישאר ידידים.
כמו שאתם יודעים אי אפשר להשאר ידידים שאחד מאוהב.
הקשר הלך והתעצם.. לו היו בנות זוג אני פתאום נכנסתי לזוגיות שארכה 3 שנים..
היו תקופות שדיברנו היו תקופות שרבנו..
עידן לא אהב את הבן זוג שהיה לי, הבן זוג שהיה לי הוא היה בלשון המעטה לא בשבילי אבל בפעם אחרת ארחיב..
יום אחד ישבנו במסעדה והוא סיפר לי שהוא הכיר מישהי, הוא התלהב כשסיפר עלייה, העיניים שלו נצצו.. ואני קנאתי הרגשתי שהוא נעלם לי ושמישהי אחרת תופסת את מקומי, ידעתי שיש בתוך הלב של עידן מקום שהוא רק שלי, אומנם היו לו קשרים ובנות זוג אבל ידעתי שיש לו רגש אליי.. וקנאתי ששמעתי שיש לו מישהי חדשה אולי בגלל שרבתי עם הבן זוג.. בכל פעם שרבנו אני ועידן היינו מדברים מיוזמתי הוא היה מרגיע אותי וכשהייתי איתו שכחתי מכל הצרות שהיה לי.
הוא החזיר אותי הביתה ושאלתי אותו
עידן מפריע לך שאני עםX והוא אמר לי ״למה את שואלת?״
״ככה אני מרגישה כי כל פעם שאני ממזכירה אותו אתה רק אומר לי מה אני עושה איתו״ עניתי לו. (הוא צדק בכל הפעמים), התוודאתי שאני מקנאה שיש לו מישהי.. באותן הזמן אני והבן זוג היינו בהפסקה..
עידן ואני נסענו לים במקום הביתה.. הוא נישק אותי..

מאז הסיפור שלנו מתחיל..
סירבתי לנשיקה והוא ניסה שוב ושוב סירבתי.. פחדתי, נלחצתי והרגשתי שעוד לא המשכתי הלאה.
מאז יצא לנו לריב, לחזור לקשר כי התקשרתי לבקש סליחה אחרי תקופה שלא דיברנו.. הוא נפגע ממני כי סירבתי אבל מצד שני אני אומרת שאני מקנאה הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו ובצדק, גם אני לא הבנתי מה רציתי מעצמי באותם הזמנים.
אני והבן זוג חזרנו. ונפרדנו. וחזרנו. ונפרדנו.

כשחזרתי עם עידן לקשר יזמתי איתו פגישה אחרי שהתקשרתי להתנצל ובכיתי לו בטלפון כי הוא צעק עליי שאני משגעת אותו ושאני פוגעת בו ובאמת הרגשתי חרטה עמוקה, נסעתי אליו זאת הפעם הראשונה שאני יוזמת..
נסעתי ונישקתי אותו רציתי להתחיל איתו דף חדש רציתי להיות איתו..
שבוע לאחר מכן הייתי צריכה לתת דין וחשבון לבן זוג שהיה עדיין בתמונה (כי אני סתומה) ואמרתי לעידן שאני צריכה זמן..

עבר הרבה זמן ועידן חיכה וחיכה.. חזרתי לבן זוג הקודם כי לא יכולתי לדמיין את עצמי בלעדיו.. גרתי איתו ודיי הייתי תלויה בו.

אני ועידן המשכנו לדבר והוא קיבל את ההחלטות שלי.. הבין שאני והבן זוג עברנו כברת דרך ושאני לא יכולה לקום ולעזוב אותן כי אני גרה אצלו..

יום אחד קיבלתי הודעה מעידן:
״אני מצטער אבל אני לא יכול להמשיך את הקשר הזה יותר״
עידן חסם אותי. בכל מקום אפשרי.. זה לא קרה אף פעם.
עברה שנה וחצי- התקופה הכי ארוכה שלא דיברנו..
במשך הזמן הזה הוא הוריד חסימה, עקב אחריי באינסטגרם והוריד ושוב חזר על הפעולה
הוא ציפה שאשלח לו הודעה, הוא יודע שיש לי אגו ושזה כנראה לא יקרה..
אני החזרתי עוקב לפעמים הורדתי.. וככה נמשכה שנה וחצי של שקט.
בשנה הזאת אני ניפרדתי מהבן זוג הרעיל שהיה לי, הכרתי מישהו מהצבא.. ונכנסתי איתו לקשר שעד היום אנחנו ביחד, ועידן הכיר מישהי.

איך אני יודעת?
עברו עליי ימים לא פשוטים, הייתי מבולבלת ועצובה.. רציתי לשתף מישהו שמכיר אותי. ומי הכי מכיר אותי? עידן.
שלחתי לו עוקב וראיתי שיש לו בת זוג- עשיתי לייק.
עידן שלח לי הודעה ״מה הקטע?״
״איזה קטע״ הגבתי.
״למה שלחת לי עוקב?״
״למה אתה שמת עוקב והורדת שמת עוקב והורדת?״ עניתי בתקיפות.
דיברנו, ההודעות בדייקרט היו ארוכות, הבנתי שכנראה שוב פגעתי בו כי הוא עדיין הרגיש אליי משהו ואני כל הזמן הייתי נעלמת הוא אומר שמגיע לי הזמדנות להבין למה הוא עזב בפתאומיות וקבע שיתקשר ב00:00.
לאחר מכן כתב הודעת התנצלות
״אני מצטער ואני אהיה כנה איתך לבת זוג שלי זה מפריע לי שאנחנו מדברים אז לצערי לא אוכל להתקשר״
״אנחנו לא מדברים אפשר להיות רגועים״ עניתי

איחלנו הרבה בהצלחה אחד לשני וזהו..


אני מתגעגעת אליו, מאוד.
כמובן שאני משתפת את הבן זוג הנוכחי שלי בכל פרט שקרה..
אבל עידן חסר לי מאוד, אני לא הצלחתי להבין למה הוא קם והלך וגם אם הבנתי רציתי לשמוע ממנו.
עידן היה החבר הכי טוב שלי. וזה טבעי להתגעגע.
עצוב לי שזה נגמר, ואני לפעמים רוצה להתקשר ורק לדבר איתו אבל אני מקבלת פורפציות ומבינה שהוא במקום אחר כרגע..
עם זאת יש לי מועקה, אני מתגעגעת מאוד והוא חסר לי.
אני לא יןדעת איך להמשיך- האם לקבל את זה שאנחנו לא נחזור לקשר?
או לנסות לקבל את התשובות שלי ולהרוויח זמן לדבר איתו..

עידן הוא ידיד נפש, הוא היה איתי בכל הרגעים בחיים שלי, כשההורים שלי התגרשו, כהבן זוג שלי עשה לי את המוות, כשהוצאתי רישיון, כשהתגייסתי..
וכמובן שאני הייתי אשת הסודות שלו.
הייתה בידידות שלנו משהו מופלא, לא מתאמץ וכנה.
הוא חסר לי מאוד.