שלום, ההורים שלי אף פעם לא היו אנשים רגועים ואני פשוט לא יכולה עם זה יותר.
אני מבינה שלפעמים אני לא בסדר, אבל כמעט תמיד הם צורחים על ללא סיבה מוצדקת.
למשל: אני נכנסת הביתה ואבא שלי מתחיל להתעצבן למה לא סידרתי את הסלון, אחרי שכל היום אני שוטפת כלים, רצפה ומכינה ארוחות.
עוד דוגמא: השארתי צלחת אוכל בחדר המחשב וזהכל כך עצבן את אמא שלי שהיא התחילה לצרוח עליי ברמות פסכיות.
אני ילדה קצת מבולגת, ואני ממש מנסה להתגבר ומנסה לשפר, אבל להורים שלי תמיד יש מה להגיד. הם צורחים על כל דבר כל הזמן. אני קמה בבוקר בצרחות וככה גם אני הולכת לישון.
אי אפשר לדבר איתם, הם אומרים לי לא ללמד אותם איך לחנך.
והאמת שאני מפחדת, להיות כמוהם. אנשים עשירים ועצבנים שמוציאים את כל הזבל מהעבודה שלהם עליי. וזה לא ככה עם אחי, הם מוציאים את זה או עליי או אחד על השני [ועל אחי יש הרבה מה לומר, הוא פשוט לא תורם כלום לבית הזה.]
זה נורא מתסכל, איך להתמודד עם זה? אני לא יכולה לדבר איתם ואני מנסה להשתפר אבל עד אז? אוליי איזו דרך לשלוט בעצבים שלי כשהם צורחים עליי? כי זה נורא מתסכל אותי.
ועוד שאלה קצת לא רלוונטית אבל בכל זאת, הם כל הזמן צוחקים על זה שאני רוצה להיות רופאה ואני מבקשת מהם להפסיק והם לא מפסיקים! מבחינתם, זה ברור שאני אשת עסקים מצליחה, אני לא רוצה! אני לא רוצה להיות אומללה כל החיים שלי כמוהם, אתם חושבים שזה ישפיע עליי? שאני אהיה כמוהם? אני יכולה לסבול את הכעס שלהם, אבלאני לא יכולה להשלים עם המחשבה שאולי אני אהיה כמוהם.
תודה רבה וערב נעים,
שירה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות