היי,
כותבת כאן מתוך תחושה של יאוש וגם רצון לפרוק... אני מאוד בודדה. על פניו מוקפת בהרבה אנשים, אבל שום קשר הוא לא עמוק, ואין לי עם מי לחלוק ולשתף דברים שעוברים עליי. למשל קרה משהו ונלחצתי מאוד ופשוט הבנתי שאין לי אף אחד להתקשר אליו ולדבר איתו...
עד עכשיו תמיד היה לי את האקס שלי, אבל מאז שנפרדנו (כמה חודשים) אין לי אף בנאדם לדבר איתו על מה שעובר עליי. בנסיונות שהיו לי עם חברים שלי לדבר איתם על מה שקשה וכואב הם נאטמים וגם לא מרגיש לי שאכפת להם, מה גם שבשנה האחרונה הרבה אנשים פגעו בי ומאז אין לי אמונה באנשים. המשפחה שלי אפילו יותר גרועים בקטע הזה - תמיד יאשימו אותי בכל מה שקורה, ואף פעם לא יהיו לטובתי. מאז למדתי לשתוק...
אני מרגישה שאני ממש בודדה, וממש עצובה. אני לאחרונה קמה עצובה, באמצע היום סתם נהיית עצובה, ואין לי מה לעשות עם זה חוץ מלקוות שזה יעבור ולהעסיק את עצמי עד הפעם הבאה...
אשמח לעצות מה לעשות במצב הזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות