סוף מעשה במחשבה תחילה?

ידעתי על היותו תמים ביישן ולא מבין מתי אישה מעוניינת בו או סתם מפרגנת לו,
לכן השקעתי מאמצים להראות לו שזה אמיתי, הוא לא הפסיק לחכות שאני אעשה צעדים בשבילו אז זרמתי,
אבל הוא כל הזמן היה עושה לי מבחנים לבדוק מה אני מרגישה אליו עם הפגנות של ילד קטן.
תחילה אם לא הייתי מתנפלת עליו מיידית כשהוא מופיע פשוט היה מסתובב והולך
אם פספסתי את המומנט לומר שלום הוא היה עושה דווקא ובורח
הכל לפני החליל שלו לפני הזמנים שלו את היותו הססן מבחינתו צריך להבין לבד ומאידך הססנות של אישה לנוכחות גבר פסיבי זה לא משהו שהוא יבין/ייקח בחשבון. אם אני רוצה התייחסות חובה להיות תמיד הראשונה שפונה, אחלה, ממהר לבוא אלי אך אחרי דקה לפתע מתחיל להשתתק.
הוא כל הזמן מחכה שיבואו אליו ונמאס לי שזה נהיה רחוב חד סטרי.
התייאשתי ועם כל הצער הפסקתי לנסות - הבחור פירש את זה כאילו ויתרתי או שלא רציתי אותו. ולכן הוא נעלם.
בדיעבד הוא ככל הנראה שידר לי בטלפתיה של "יאללה, תציעי לי וכו'.." אבל איך אמורה להרגיש בנוח כאישה להציע משהו בזמן שהוא מתכנס בתוך עצמו שותק ומחכה ?
כעת ישאלו למה חיכית כשהוא מחכה למה לא הצעת ? בחיי שפחדתי ללחוץ, רציתי שירגיש מוכן להיות יותר תקשורתי ולא פתאום יושב בשקט ומחכה. איך אדע כאישה מה בסדר לעשות ללא אות ממנו, או אור ירוק מצידו ? אני אמורה להבין לבד שהוא משתתק כי הוא ממתין לזה ?

אחרי תקופת היעלמותו חזר בפנים מיוסרות, ברמיזות קלות שמצטער קלטתי זו התמימות והפחד שלא מאפשרים לו לנסות לתקן. יחד עם זאת התעלמתי ושמתי לב שאינו מפסיק לנסות "לסמן לי את הדרך לזחול אליו" אבל שוב ושוב זה לא עבד פשוט התעלמתי.

ידידה משותפת פנתה אלי בשביל לגשר ביננו, אמרתי לה שאני כבר לא בעניין ולא רוצה לשמוע ממנו, מאוחר יותר הבנתי שהוא פגוע מכך ומאז אפילו היא כבר לא מדברת איתי יותר.
(תחילה התלהבתי מתחומי העניין המשותפים, מההומור, מהרכות שלו.אך מסתבר שהוא לא בשבילי..)

השאלה היא כיצד מזהים טייפ כזה ממש על ההתחלה על מנת שלא להישאב לסוג כזה של סיבוך? איך בדיוק אפשר לקחת רגליים ולברוח אחרי תרגיל או שניים שלו מבלי לתת צ'אנס לבדוק אם זהו דפוס ? רק זמן מגלה פרצופים אבל מה בכל זאת, פעם הבאה פשוט לחתוך מיד מבלי לבחון דפוסים באופן ודאי ולהניח מראש שזה אבוד לבל המצב יהיה כבר מאוחר מדי?