בהריון עם בן, לא מעוניינים לעשות לו ברית מילה כשיוולד והמשפחה שלי לוקחת קשה

היי לכולם ולכולן, אני בהריון די מתקדם והלידה הולכת ומתקרבת ומכאן שהדיון על ברית מילה התחיל לעלות עם המשפחות.

בעלי ואני החלטנו עוד לפני ההריון שבמידה ויהיה לנו בן אנחנו לא מעוניינים למול אותו בגיל שמונה ימים כנהוג - אנחנו לא אנשים מאמינים, כן אוהבים חלקים מסוימים במסורת ושומרים עליהם (כמו קידוש בשישי, ציון החגים וכו) אבל בוחרים לוותר על חלקים אחרים שאנחנו לא מסכימים איתם. עשינו את המחקר המעמיק שלנו (שנינו מגיעים מתחום הרפואה), ומכיוון שלא קיים אף צידוק לגיטימי מבחינתנו פרט לצידוק הדתי-אמוני (שכאמור אינו רלוונטי עבורנו) אנחנו לא מעוניינים שבננו יעבור הליך כירורגי בלתי נחוץ. הטיעון של "ככה כולם עושים והוא יהיה חריג" כמובן חוזר על עצמו מצד המשפחה שלי, וגם הוא לא מטריד אותנו - לא רואים שום סיבה לעשות משהו שאנחנו לא מאמינים בו רק כי "ככה כולם עושים"...

בקיצור כמו שאתם מבינים, ההחלטה כבר נעשתה. הקושי שלי הוא מול המשפחה שלי - הם לקחו את זה מאוד מאוד קשה, ממש הזדעזעו והחלה מתקפה של ויכוחים והודעות וטלפונים שכל כולם מטרתם להפעיל עלינו לחץ לשנות את דעתנו.

עכשיו, מצד אחד אני מבינה מאיפה הם מגיעים ואני מאוד אמפתית לקושי ולכאב שלהם. ברור לנו שזה לא עובר חלק בגרון וזה משהו שהם יצטרכו זמן להתרגל אליו. מצד שני אני מוצאת את עצמי לא יודעת איך להגיב לאמירות קשות שנאמרות לנו על ידם כמו למשל "ניקח אותו לעשות ללא ידיעתכם"... אני רוצה להאמין שהמילים האלה נאמרות מתוך המקום של הקושי והרצון "לזעזע" אותנו בחזרה, אבל אני גם לא בטוחה שהדבר הנכון הוא לא להתייחס או להתייחס באופן מינימלי לאמירות כאלה.

עד כה דגלנו בפרישת השיקולים שלנו שהובילו לקבלת ההחלטה, בצורה רגועה ומכילה ככל האפשר, תוך הבהרה שזה לא דיון וכי ההחלטה כבר התקבלה. לאחרונה אני מרגישה שאולי אנחנו עדינים מדי וצריכים בשלב הזה כבר לשים גבול קצת יותר אגרסיבי... תוהה איך לעשות את זה.

אשמח לשמוע מכם, למרות שאני יודעת שרובכם בטח תהיו בצד המשפחה (:
איך לדעתכם הכי נכון להתנהל בסיטואציה הזו עם מינימום פגיעה בקשר איתם? אנחנו אוהבים אותם מאוד ולא היינו רוצים להגיע חלילה למצב של איומים ("אם תאיימו לקחת אותו מאחורי גבינו לא ניתן לכם לראות אותו") או גרוע מכך ניתוק אמיתי של הקשר, ואני מאמינה שבסופו של יום גם הם לא מעוניינים בכך... חשוב לי לציין שהמשפחה של בעלי הגיבה בצורה הרבה יותר טובה, ולמרות שהם לא מסכימים הם מכבדים ומקבלים את ההחלטה שלנו.

לחוכמת ההמונים אודה!