הלכנו לצאת ביחד והוא התעקב ממש.
אז באתי לזרז אותו ואמרתי משהו כמו "יאללה, יוצאים כבר?" ואמרתי עוד משהו על זה שהוא מתארגן לעט מדי. לא זוכרת את המילים במדויק.
אז הוא הסתכל עלי ושאל "מה, את ברצינות רוצה לחיות עם סמרטוט רצפה?" בשיא הרגוע.
אמרתי לא והתנצלתי והוא לא חזר לדבר על זה.
אבל אני מריצה סרטים בראש. כמה פעמים אמרתי לו מה לעשות והוא הסכים בלי להגיד מילה. כמה פעמים הוא החליט מישהו ואמרתי שאני לא מרוצה והוא ויתר לי. ועכשיו זה הגיע. לא אמרתי שום דבר רע או מעליב, סתם רציתי לזרז אותו קצת. אבל זה הרגיש אחרי התגובה שלו שאני ביצ'ית שעושה ממנו סמרטוט.
בבית שלי אימא היא זאת שהמחליטה. היא בחיים לא תקנה נגיד משהו לבית בלי שאבא ראה ואישר. אבל אימא היא המחליטה, אז אני ככה גם.
אולי עשיתי משהו לא טוב וצריך להתנהג אחרת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות