אז ככה.. לפני כמה שנים הייתה תקופה שאני והחברה הכי טובה שלי התרחקנו ובאמת לא הלכתי אליה הרבה זמן ובקושי דיברנו כמו פעם(הייתה גם טעות שלי אבל דאגתי להתנצל), עם הזמן יצא לי להיפגש עם אח שלה וככה כמה פעמים שכל פעם היו ניצוצות ופרפרים בבטן לאורך כל הזוגיות למרות העליות וירידות באמת הרגשה שאף פעם לא הייתה, תמיד אחד בשביל השני, החברים הכי טובים יכולים לדבר שעות..
הייתי בפנייה הכי פתוחה ואמרתי לה שאנחנו מדברים ואפילו סוג של מתחילים משהו, וככה פשוט עברו שנתיים בלי למצמץ.
עכשיו אני אסביר.. למרות שאני והחברה הכי טובה התרחקנו בשבילי היא תמיד נשארה אותו הדבר ותמיד אמרתי את זה.
בינהם יש קצת בעיות של תקשורת הם לא מתקשרים על אותו הקו.
הרבה מהפעמים היא הקשירה אותי לסיפור ובוא נגיד את זה ככה אני לא ממש חושבת שהיא רוצה שנשאר ביחד
הם חשובים לי מאוד גם היא וגם הוא והייתי רוצה שנמשיך להיות החברות הכי טובות דווקא בגלל שהנסיבות הם כאלה אבל באמת שאני לא יודעת איך לגשת אלייה אני מרגישה שזה משפיע עליי אני כל הזמן חושבת עליה ואני לא מספרת לו כדי לא לגרום לאיזה שהיא בעיה..
אני אוהבת אותו מאוד הוא הכי מכיל אותי בעולם
אולי יהיה למישהו רעיון??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות