אז ככה,
לי ולה יש סיפור ארוך שממש נשמע מסיפורי סינדרלה, איכשהו היא תמיד הייתה עולה בשיחות רנדומליות בחיים עם חברים או בנות כ-הבחורה שפשוט התפספסה (שנינו בדיוק התגייסנו ופשוט לא הצלחנו לשמור על קשר בטירונות).
אחרי שהשתחררתי (ובצירוף מקרים הזוי) נפגשנו שוב והתחלנו לצאת.
אחרי תקופת זמן בקשר (בערך שנה) התחלנו לריב הרבה והיו לנו הרבה רגעי משבר בקשר, אבל איכשהו תמיד הצלחנו להתגבר עליהם. תמיד הרגשתי בריבים האלה שאנחנו פשוט מתעללים אחד בשניה, לא בקללות או מכות חס וחלילה אלא סתם ריבים שטותיים ומיותרים כאלה שגרמו לי כמה פעמים לחשוב אולי עדיף כבר לקום וללכת.
אחרי כל תקופת ריב שהצלחנו להשלים הייתה תקופת שקט של כמה חודשים ואז הריבים היו חוזרים על אותם הנושאים בדיוק.
לפני כמה שבועות זה קרה שוב פעם, ואחרי שלא התראינו שבוע (אני הייתי בחול שבוע והיא בטיול) החלטתי שזה הזמן לקום וללכת כי אנחנו פשוט פוגעים אחד בשניה סתם.
חשוב לי להסביר, אני באמת אוהב אותה, אבל אני פשוט מת מפחד שניפגע. גם כשאמרתי לה שאנחנו נפרדים נשבר לי הלב למרות שבאיזשהו מקום הרגיש לי שזה הדבר הנכון. פשוט נוצרה לי הרגשה שאם כמה שאנחנו פתוחים וכמה שאנחנו אוהבים אנחנו פשוט לא מצליחים להכיל אחד את השניה מספיק ולא מצליחים לתת לשני את המקום שהוא צריך.
אנחנו שנינו אנשים לא פשוטים אני יודע את זה, ואני יודע שזה בריא לריב בקשר, אבל פשוט מרגיש לי שהיינו עסוקים בלרצות אחד את השניה יותר מאשר להנות מהקשר הזה.
אני באמת לא יודע אם עשיתי את הצעד הנכון, ולא בגלל שהרגע נפרדנו, בגלל שגם לפני שנפרדנו לא הייתי בטוח אם זה הצעד הנכון.
מה לעשות???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025