היי, אז ככה.
עברתי השנה לביתספר חדש ,
אני לא הכרתי כאן אף אחד לפני אז ממש הגעתי *לבד*
בתחילת השנה היה לי מאוד קשה בקטע החברתי
ואחר כך יותר רדפתי אחרי ילדים שיהיו איתי ופשוט הרגשתי שפוטה של אנשים (כי רק רציתי לדבר ולא להיות לבד)
זה הרגיש (וגם היה נראה) כיאלו לא בא להם באמת לדבר איתי ואחרי כמה חודשים הבנתי שאני באמת לא רוצה לרדוף אחריהם.
זה לא הרגיש שהם חברים אמיתיים , והכל כל הזמן ברחו ממני או יתעלמו.
כל פעם שדיברתי זה היה נראה כיאלו בא להם לעוף משם ורק לחפש מישהו אחר לדבר איתו.
אז הפסקתי לרדוף, והגיע מצב שכמו מטומטמת אני כל הפסקה לבד, נעלם לי כל הביטחון העצמי , אני בשיעורים מתפללת שיגמר השיעור, ושאני רק באוטבוס בדרך לביתהספר אני מתחננת לחזור הביתה.(מה זאת אומרת: זה גם השפיע על המצב הלימודי שלי ואני מפחדת להפסיק להשקיע בלימודים בגלל כל ההתמודדויות שלי בקטע החברתי)
אני שונאת את זה, כי זה גם משפיע לי על החיים מעבר לקוטלות בית הספר, זה מפריע לי שאני עם חברים(לא מבית הספר) עם המשפחה, ובערך בכל רגע ורגע.
אני כל הזמן מתבוננת בילדים וכל כך מקנא שנראה שטוב להם. ואני באמת כלכך שונאת את זה,
אין כלכך מה לעשות עם זה, אבל זה מרגיש נוח לשתף.
אני שוכלת לעבור לביתספר רק של בגרויות (כי גם הביתספר הקודם שהייתי בו עברתי גם קצת בגלל העיניין החברתי)
מה דעתכם, מה כדאי לי לעשות?
לסבול בשקט… או לא לעבור על זה בשתיקה ופשוט ללכת לאופציה הכי קלה ופשוט לעשות בגרויות ולסיים עם בית-הספר?
ובכללי, אם אתם רוצים לאמר משהו על מה שרשמתי…
אני יותר מאשמח שתשתפו…!
תודה רבה למי שקרה עד הסוף
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025