אוף אלוהים אני מרגישה כזאת מטומטמת, ואני כועסת על עצמי כל כך.
לפני שנה וחצי יצאתי עם מישהו משהו כמו 4 חודשים ואני זאת שחתכה את הקשר כי לא חשבתי שהרגש שלי מתפתח, ולא הצטערתי על זה בחודשים הראשונים בכלל. אחרי חצי שנה התגעגעתי אליו נורא ודיברתי איתו ואחרי כמה שיחות החלטנו לחזור, והרגשתי מאוהבת עד הגג, אבל זה כמובן לא הצליח- הוא חתך את זה הפעם.
בשבוע שעבר ראיתי אותו, ואחרי שלא חשבתי עליו משהו כמו חצי שנה, לראות אותו היה מכאיב מאוד, במיוחד כשאני יודעת שיש לו חברה חדשה והוא אוהב אותה. יצא לי לראות אותו כמה פעמים, אבל לא בזמן האחרון, ותמיד הוא היה נחמד אליי כל כך, והפעם הוא בקושי אמר לי שלום, ואפילו טיפה התרחק (יש לו חברה כבר יותר משנה.. ככה שזה לא חדש הקשר, ולא ברור לי למה היחס השתנה).
מהרגע שראיתי אותו לא הפסקתי לחשוב עליו, ואני מתה להעיף אותו מהראש שלי!! אז נכון שהוא מקסים, ואדם טוב - בתור אדם. אני כועסת על עצמי שאני לא מצליחה לשכוח אותו. וניסיתי לשנוא אותו- לא הלך, ניסיתי לכעוס עליו- לא הלך. אני נואשת, לא יודעת כבר מה לעשות. רק רוצה אותו מחוץ למחשבות שלי!!! מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025