בן הזוג לא יודע להתעמת עם המשפחה שלו והכל נופל עליי, נמאס לי כבר, להיפרד?

היי,
אתחיל ואומר שאני מאוד אוהבת את בן הזוג שלי ואני לא רוצה להגיע למצב של פרידה אבל אני מרגישה שלא אוכל להחזיק עוד הרבה במצב הנוכחי.

כמו שכתוב בכותרת- הוא לא יודע להגיד להורים שלו או לשאר המשפחה שלו "לא". הוא לא יתווכח איתם על שום דבר, לא יגיד להם שמשהו לא מתאים ולא נוח, וככל שהקשר ביני לבינו נהיה יותר עמוק, ככה הקשר שלו עם המשפחה שלו יותר ויותר משפיע על הזוגיות שלנו ואני כבר לא יודעת מה לעשות.

זה באמת על כל דבר, אבל הנה כמה דוגמה טריה בשביל שיהיה יותר ברור:
אחותו חגגה לבן שלה יום הולדת, והיא החליטה שזה יהיה ביום שבת בשעה 9 בבוקר. בגלל שאנחנו גרים רחוק זה דרש מאיתנו לקום ב6 בבוקר בשביל שנוכל להגיע בזמן. הוא אפילו לא חשב להגיד לאחותו להזיז את השעה, מבחינתו אם היא קבעה את השעה הזאת אז זה מה יש (וכמו שאתם רואים יש גם בעיה גדולה של חוסר התחשבות מצד המשפחה שלו....)
כמובן שלא הסכמתי לקום בשעה הזאת (וזה אחרי המון פעמים שבהם באתי לקראת המשפחה שלו, ואני לא מתכוונת כל פעם מחדש ללכת לקראתם כשהם במפורש לא באים לקראתנו) וזה נגרר לריב ענק שבו הוא פשוט נעלב והתעצבן שאני לא מוכנה לבוא.
הבנתם? אחותו עושה את החגיגה בשעה שדורשת מאיתנו לקום ב6 בבוקר ובסוף אני זאת שלא בסדר ולא היא שהייתה יכולה ממש בקלות להזיז את המסיבה לשעה יותר סבירה

וזו באמת רק דוגמה אחת מתוך רבות.

וזה מה שבעיקר מפריע לי, שהם יכולים לעשות ולקבוע מה שהם רוצים והוא בחיים לא יגיד להם שזה לא מתאים, ואם אני רק אחשוב על להגיד שזה לא מתאים לי- אז הוא יתחיל לכעוס עליי בגלל זה ואז אני מוצאת את עצמי קמה בימי שבת ב6 בבוקר כי הוא לא מוכן אפילו לחשוב על לבקש מהם להזיז לשעה יותר מאוחרת... שוב זאת דוגמה אחת קטנה אבל באמת שזה מתאר את הכל.

שלא נדבר על זה שגם באופן כללי הוא רוצה שכמעט כל שבת שנייה ניסע לראות את המשפחה שלו ואם אני לא מוכנה לבוא איתו אז הוא שוב עושה לי סרטים. אני מבינה שהמשפחה שלו מאוד חשובה לו, אבל הוא כאילו מצפה שהמשפחה שלו תהיה חשובה לי כמו שהיא חשובה לו ושאני אתייחס אליהם כמו שהוא מתייחס אליהם (כלומר, שגם אני אגיד אמן לכל מה שהם אומרים). ובאמת שאי אפשר לדבר איתו על זה. אי אפשר. כל פעם כשאני רק מעלה את הנושא הוא מתעצבן, ואם אני מנסה להגיד לו שיסע בלעדיי למשפחה שלו הוא ישר משתמש בקלף של "מה את מנסה לגרום לי לבחור בינך לבין המשפחה שלי" (מה שכמובן אני לא מנסה לעשות) והדיון נגמר ברמה הזאת ובזה שכל פעם מחדש אני זאת שלא בסדר שבכלל חשבתי להגיד משהו על המשפחה שלו

אשמח לשמוע אם לדעתכם יש בכלל מה לעשות.
זה באמת סיפור שחוזר כל פעם מחדש ונמאס לי להרגיש כמו אדם רע רק כי אני לא רוצה לקום ב6 בבוקר ליום ההולדת של האחיינית שלו