הזמין אותי לעבור לגור איתו ואז קבע כל ערב בשבוע של המעבר עם חברים, מי צודק?

היי, אני וחבר שלי בערך שנתיים ביחד ולא מזמן הוא הזמין אותי לעבור לגור איתו כצעד הבא בקשר שלנו. כמובן שהסכמתי וממש התרגשתי ובאמת ראיתי את זה בתור עליית שלב במערכת היחסים שלנו אבל נראה שהוא לוקח את זה אחרת לגמרי.
קבענו שבתאריך X אני אעבור, ובאותו בוקר כשהתקשרתי אליו ואמרתי לו מתי בערך נגיע הוא אמר לי שהוא מצטער אבל הוא שכח שהוא קבע עם חבר מהצבא שהוא לא ראה הרבה זמן ושהוא לא יהיה בכלל בבית. נשכתי שפתיים והבלגתי על זה, ופשוט יצא מצב שאמא שלי ועוד חברה עזרו לי לעשות את המעבר הזה ולהעלות את הדברים שלי לדירה כשהוא בכלל לא היה שם. אבל אז כשהצעתי לו שנצא יותר מאוחר בערב למסעדה לחגוג את זה שעברנו לגור ביחד הוא פתאום נזכר להגיד לי שהוא גם קבע בערב עם חבר אחר ושהוא לא יחזור עד מאוחר.
כאן זה כבר היה נראה לי מוזר, מי קובע להיות כל היום מחוץ לבית עם חברים ביום שחברה שלך עוברת לגור איתך? אבל באמת שלא רציתי להפוך את זה לאישו או משהו אז הצעתי שפשוט נקבע את המסעדה ליום אחר ואז הוא נזכר להגיד לי "טוב אבל שיהיה בשבוע הבא כי כל השבוע הזה אני נפגש עם חברים בערב."
לא הבנתי למה הוא מתכוון ואז הוא פשוט אמר לי שכל ערב במהלך השבוע הזה הוא כבר קבע עם חבר אחר! ובאמת שניסיתי למצוא איתו איזשהו חלון קטן אבל הוא אשכרה קבע כל יום להפגש עם חבר אחר ישר אחרי העבודה שלו.
וכאן באמת שכבר נהייתי מבולבלת, מי קובע להפגש כל ערב עם חברים בשבוע שחברה שלו עוברת לגור איתו?
ובגלל שגם הוא גר בעיר אחרת שאני לא מכירה בה אף אחד פשוט יצא מצב שאת כל השבוע הראשון של המגורים ביחד אני הייתי לבד
וכשדיברתי איתו על זה הוא אמר לי פתאום שהוא מתכוון מעכשיו כמעט כל ערב להפגש עם חברים כי זה מאוד חשוב לו, אז אמרתי לו שברור שזה חשוב להפגש עם חברים אבל מה עם זמן זוגי גם שלנו? כי לפני שגרנו ביחד היינו נפגשים לפחות 3 ערבים בשבוע אז למה עכשיו הוא לא משאיר את הזמן הזה? והוא טוען שמבחינתו זה שאנחנו גרים ביחד ומתעוררים ביחד והולכים לישון ביחד זה מספיק ושבדיוק עכשיו בגלל שאנחנו גרים ביחד לא צריך יותר להשאיר זמן שמוקדש לזוגיות שלנו.
מפה לשם יוצא מצב שמאז שעברתי לגור איתו אני רואה אותו פחות ואנחנו מבלים פחות ביחד ואני מוצאת את עצמי נשארת לבד בדירה או חוזרת להורים כדי שאני אוכל להפגש עם החברות שלי (כל שאר החברות עדיין גרות בעיר שבה גדלתי). אבל רוב הזמן אני באמת נשארת בערבים בדירה וחוץ מללכת למכון להתאמן אני די לבד, מה גם שהרבה פעמים הוא חוזר אחרי שאני הולכת לישון ככה שאפילו את הכמה דקות האלה להתראות בערב אין לנו.

ואני יודעת שיהיו תגובות כאלה אז אני אגיד שאני יודעת ב-100% שהוא באמת נפגש עם חברים שלו ולא בוגד או משהו כזה, כבר מההתחלה ידעתי שהקשר עם החברים שלו מאוד חשוב לו אבל באמת שלא העליתי על דעתי שזה ברמה של פשוט כל ערב להפגש עם חבר אחר. הוא כן מדי פעם מזמין אותי להצטרף אליהם אבל רוב הזמן הוא רוצה זמן איכות איתם לבד ובכל מקרה זה ממש תקוע שאני אבוא.

חשבתי שהמצב ישתפר עם הזמן אבל אבל הוא לא, ואני מוצאת את עצמי ממש נובלת ואני פשוט מתחרטת על כל רגע שעברתי לגור איתו אבל אני מרגישה שאם אני אקח את הדברים שלי ואחזור לגור אצל ההורים זה יהרוס את הקשר שלנו ואני כן מאוד אוהבת אותו ולא רוצה לסיים את הקשר שלנו... מה לעשות?