שלום ,
סיימתי כיתה י'ב ואני בת 18 . אני מתגייסת בעוד כחודשיים .
מאז ומתמיד היה לי קשה עם בנות . תמיד היו לי בעיות עם החברות שמצאתי ועם בנות שרציתי אותן כחברות . איכשהו הגעתי למצב שהיא השתנתה , אני השתנתי , היא איכזבה וזה רק נהיה גרוע עם הזמן .
ביסודי הייתה לי חברה אחת שניתקתי איתה קשר מרצון בכיתה ד' ואז היו לי שנתיים מאוד קשות והייתי ממש בודדה , חוץ מלדבר עם החנונים של הכיתה ( שמאוד התאמצתי למצוא חן בעיניהם כדי שיהיה לי עם מי לדבר) לא היה לי אף אחד .
עליתי לחטיבת ביניים ושם מצאתי כמה בנות טובות שהיו לי חברות לתקופה . עם הזמן הקשרים נותקו חלקית או לחלוטין , מי שהייתה חברה מאוד קרובה הפכה לחברה מאוד רחוקה שאני מדברת איתה פעם בחודש בקושי ושונאת את איך שהיא מתנהגת . מי שהייתה החברה הכי טובה שלי עד לפני כשנה וחצי-שנתיים בגלל אכזבות מתמשכות , עשתה מעשים לא חבריים , התנהגה בחוסר התחשבות כלפיי וכלפי חברים נוספים שקשה לסלוח .
נתתי לה כל כך הרבה הזדמנויות שאני כבר לא יכולה לספור ונמאס לי כל פעם להתאכזב ולהתעצבן ממה שהיא עושה . אמנם סיימנו את תקופת בית הספר אבל אנחנו עדיין שומרות על קשר כי היא מאוד לוחצת ורוצה וגם כי יש לנו קבוצות וחבורות משותפות שאנחנו נפגשות שם .
אחת מהחבורות ששתינו נמצאות בהן ( אנחנו הבנות היחידות) , אני מאוד מאוד נהנית במפגשים עם הבנים וכל הזמן רק מחכה למפגש הבא ורוצה להיפגש איתם כל יום כי זה רק גורם לי לשמחה וללכת לישון עם חיוך . אך עם כל האהבה ההדדית בינינו לבין הבנים , הם לא מזמינים אותנו לעיתים קרובות , דבר שאני מקבלת מהרצון שלהם להיות גברים ושלא יהיו נשים לידם שיפגעו באגו או בגבריות שלהם .
ממש קשה לי שאין לי עם מי לדבר ולחלוק מחשבות , דעות , צחוקים , דברים של בנות , דיבורים על בנים שאי אפשר לעשות עם ידידים וכו' ...
אני מאוד מצפה לגיוס , להכיר בנות , גם אם לא כולן יהיו נחמדות , אני מחכה להיות במסגרת אחרת ולהכיר אנשים חדשים . קשה לי שאני יוצאת פעם בשבוע בקושי ושאני סתם יושבת מול הטלויזיה והולכת לישון מוקדם ...
אשמח לתשובות , תודה לעונים (:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות