נשואה באושר אבל הלב התחיל להתקרב למישהו אחר ללא רצון, איך להפסיק לחשוב עליו?

חייבת בעיקר לפרוק ולהתייעץ על משהו מוזר שקורה..
אני נשואה באושר עם תינוקת בת שנה וחצי ובעל שהוא החבר הכי טוב שלי.. מעולם לא בגדתי ותמיד הייתי חושבת רק עליו ונאמנה מאוד.. כל מחשבה קטנה על מישהו אחר הגעילה אותי.
אחרי שנים של לימודים התחלתי לעבוד לפני חצי שנה בעבודת חלומותיי, עבודה יחסית קשה אבל מספקת ומשמעותית. איתי החל לעבוד מנהל חדש שהוא נשוי ללא ילדים ולמד מקצוע בתחום שלי.
יש בעיות ביחסי אנוש בצוות, ותמיד הוא שם לעזור ולתת מילים חמות.. הוא לא המנהל האידיאלי, אבל ככל שאני מתחילה להכיר אותו, את תחומי העניין שלו ובאופן כללי כל מה שהוא, אני פשוט מבינה שזה אני בבן.. מאוד התלהבתי מזה שיש מישהו שאני יכולה להרגיש בנוח איתו במקום העבודה..
לאחרונה היו יותר מפגשים איתו לבד, והוא התחיל להחמיא לי על כמה כיף לו לראות אותי, ושכיף לו לשוחח איתי.. ודברים שמעט הביכו אותי ואמרתי ממש תודה וניסיתי לשנות נושא מרוב מבוכה. אני לא יודעת אם הוא אמר כי ניסה להתחנף, או כי באמת מרגיש ככה..
התחיל לשתף אותי בדברים אישיים שלא כל כך מתאימים כמנהל וגם שאל אם זה בסדר. מבחינתי זה מהמם שמרגיש בנוח, אבל מרגיש לי שזה קצת יותר מדי, ואולי זה גורם ללב שלי להתקרב ולא להפסיק לחשוב עליו. אין לי מושג אם זה הדדי ואני גם לא מבינה איך זה קרה.. כמה שאני מנסה לא לחשוב, אני פשוט חושבת ורוצה לשוחח איתו עוד..
כמובן שבעלי כבר התחיל לחשוד ולתחקר אותי עליו כי שמע שיחות עבודה איתו.
אני מרגישה מאוד רע.. ולא מבינה איך זה קרה ואיך להפסיק לחשוב עליו? למה בכלל אני חושבת? ולמה פתאום מוצאת את עצמי מנסה להרשים אותו?
עבדתי כל כך הרבה בסביבה עם גברים ומעולם לא קרה לי דבר כזה.. תמיד היה אפלטוני למרות השיחות האישיות הקרובות.. ופתאום איתו קורה משהו שגורם לי ללב שלי להידלק.
אולי כי דומה לי? אולי כי בא מהתחום שלי ומבין את השפה שאני חושבת ואני לא רגילה לזה?
בכל אופן.. כלום לא יכול לקרות כי שנינו נשואים.
אני תוהה אם אפשר להפסיק לחשוב עליו ופשוט להיות אפלטוניים, או שזה אבוד מראש?
איך להפסיק לחשוב עליו?
אני מרגישה שאני חייבת לעשות מעשה כדי לשים לזה סוף, אבל לא יודעת מה הוא.
להתפטר לא מתאים בגלל שאני עובדת בתפקיד משמעותי ואי אפשר לעזוב באמצע.