חברה הכי טובה שלי רוצה להכיר לי אבל לא מבינה שאני לא מעוניינת ולא מרפה, עצות?

רציתי להתייעץ וממש חשוב לי
אני אחרי זוגיות רצינית ארוכה שהפרידה היתה ממש ממש קשה, הוא בגד בי בצורה ממש מכוערת, היתה שם ממש מערכת יחסים ויצאתי מסורסת ! לא רציתי להכיר אף אחד ויותר בכיתי
עברתי לילות שלמים של בכי, הרגשתי לא יפה, שאין בי כלום ! היחידה שידעה מכל זה היתה החברה הכי טובה שלי שלפעמים מסוגלת לשגע אותי.
אני מבינה שמרוב שכאב לה היא מנסה לעזור אבל העזרה שלה לפעמים לא עוזרת והיא לא מבינה.
היא לא סובלת היום את האקס שלי ברמה שאם היא רואה אותו היא שולחת לו פרצוף של רוטוויילר לפני תקיפה.
היא מנסה היום יחד עם עוד חברה להוציא אותי לכל מיני מקומות ואני זורמת אבל אני לא טיפוס של יציאות כאלה ואני חוזרת מהר הביתה.
בתקופה האחרונה היא ממש מנסה להכיר לי בחורים שבאמת מאוד נחמדים אבל אני מחפשת טיפוס ספציפי לזוגיות. חשובה לי התאמה מינית, ערכים משותפים ובכלל, האמון. בכלל לא קשור לחיצוניות. בן זוג בשבילי הוא הרבה יותר מעבר לחיצוניות ומעמד, זה חבר.
זה מישהו להיות לידו, לדאוג אחד לשני ולתת אמון.
היא לא מבינה אותי.
היא חושבת שאם היא החליטה שהוא אחלה, אני זאת ששיפוטית. אני אומרת לה שהוא חמוד והכל אבל זה לא מה שאני מחפשת. ניסתה להכיר לי וטרינר , חבר של בעלה שממש התלהב ממני. אני חושבת שהוא אחלה בחור אבל אני לא מעוניינת. הטענות שלה הן שאני תקועה ולא זזה, אני יודעת שהיא מאוד אוהבת אותי אבל לפעמים היא לא מבינה אותי . באמת שניסיתי להכיר אחרי הפרידה ולא הצלחתי, מאוד התאכזבתי ממה שניסיתי להכיר סביבי.
אני באמת לא מה שמסתובב בחוץ ואני יודעת מה אני רוצה והיא מבחינתה אומרת שאני קשה.
אני מוצאת את עצמי ממש מרצה אותה כי היא לא מרפה.
אני לא רוצה לריב איתה, היא חברה טובה שלי אבל אני די סובלת.
בבקשה עצות ?