שלום
אני ובן זוגי כמעט שנתיים ביחד, בני 23 ו24
זה נשמע מוזר אבל אני מאוד מאוד בן אדם של לבד.
גם בבית הספר, גם בצבא ועד היום אהבתי להתבודד, אין לי חברות קרובות והאמת אין לי מושג למה אני ככה.
כנראה אני אוהבת פשוט מעריכה ואוהבת השקט והמרחב שלי.
הכרתי בחור מקסים ונהיינו בני זוג, אני אוהבת אותו מאוד אבל אין יום שזה לא כבד עלי ומרגיש לי שאיבדתי את החופש שהיה לי בתור רווקה מה שנקרא
אין מצב שאוכל להעלם לכמה ימים או לענות אחרי הרבה שעות או לבטל פגישות כי הוא נעלב ובצדק.. יכולה להבין.
הבעיה היא שהוא לא מצליח להבין אותי ונראה לי גם רוב האנשים. זה קשה זה באמת קשה . המחשבה של לגור ביחד ולהקים משפחה עושה לי לא טוב. כאילו באלי לברוח. בגלל זה אני חושבת שבשביל שנינו לפרק את החבילה כי אין לה עתיד
אבל אני לא רוצה לעשות טעות מטומטמת ולוותר על גבר שיש בנינו אהבה הדדית. אני פשוט מתוסכלת
סליחה על החפירה
בקיצור, האם לבקש ממנו הפסקה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025