השנה לראשונה יש לי חבר, אנחנו יוצאים כבר חודשיים.
חברות שלי הן חלק ממש חשוב מהחיים שלי ובחודשיים האחרונים יצא שהוא הכיר כמעט את כולן, בימי הולדת במסיבות או סתם אצלי בבית.
בניגוד אליי אני לא פגשתי חברים שלו, הוא ציין שחברים שלו קצת חנוניים אז שהישיבות שלהם די מבאסות, אמרתי לו שעדיין חשוב לי לפגוש אותם.. הזמן עבר ומלבד פעם אחת שהוא יזם מפגש עם חבר שלוגיסטית לא הסתדר, לא הכרתי אדם אחד מהחיים שלו, לא משפחה, לא חברים קרובים אנשים שאני בוודאות יודעת שבקשר איתו ושגרים קרוב.
העלתי את זה בפניו ושאלתי אם הוא מתבייש בי או בהם והוא טען שפשוט זה לא היה לו מספיק חשוב אבל שיקח לתשומת ליבו.
אני מישהי שהיא מאוד בטוחה בעצמה חברתית ויודעת שאני יכולה להיות מקסימה ולכבוש גם את אחרון החנונים אבל הגעתי כבר למצב שכל פעם שאני חושבת על לפגוש אותם גם אם באמת זה יקרה בקרוב אני כבר לא כל כך רוצה, אני מרגישה עצבות ואפילו נפגעת רק לחשוב על הסיבות שהוא לא מפגיש אותי או שזה לא מספיק חשוב לו. האם אני מגזימה וזה מוקדם מדי? ואיך אני אמורה להתנהל מפה שאני בלחץ ורק נפגעת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות