אני ובת זוגי נמצאים בזוגיות נהדרת זה שנתיים וחצי. תמיד הייתה ביננו המון רומנטיקה, אהבה ואינטימיות בריאה ומאוד מאוד הדדית.
לפני כמה חודשים בת הזוג החליטה שהיא רוצה התקן תוך רחמי, מתוך חשש להיריון, היא לא סומכת מספיק על קונדומים, ומתוך רצון להקל על כאבי מחזור שלה. אנחנו שנינו לא רוצים ילדים, ומבחינת הפרוצדורה, זאת הייתה לחלוטין בחירה שלה, אבל כמובן נסעתי איתה ותמכתי בה.
לפני חודש היא שמה את ההתקן.
אמצעי המניעה, מסתבר, יעיל הרבה יותר מדי. היא פשוט איבדה כל חשק בסקס מאז. תדירות היחסים ביננו ירדה ב70 אחוז בערך, פשוט לא בא לה יותר. כנראה ההורמונים. ככה שהסבירות להריון אכן צנחה דרסטית, אבל לא מהסיבות הנכונות.
אני ממש לא מציק לה בנידון. בזוגיות הקודמת היא הייתה עם גבר ממש לוחץ ואני יודע שכל שיחה בנושא תתפרש אצלה כלחץ לקיים סקס, והיא תרגיש אשמה ולחוצה מהנושא, וזה ממש לא מגיע לה.
אבל מצד שני זה כן מאוד חסר לי. לא כי אני חרמן, אני יכול לגעת בעצמי, אבל חסרה לי האינטימיות איתה ותחושת החיבור שאין מה לעשות, האוקסיטוצין יוצר בגוף.
הכי קרוב לשיחה שהייתה לנו על זה היה שבוע שעבר, אחרי ששכבנו, ואמרתי לה שהיו לנו חיי מין נהדרים בעבר ולא הייתי רוצה שההתקן ישנה את זה. היא אמרה שהיא גם לא ושהיא תעקוב אחרי זה בחודשים הקרובים, אבל קשה לי להאמין שהיא אכן תטרח להוציא את זה. כלומר, היא מלכתחילה מרגישה עכשיו הרבה פחות צורך בסקס, בגלל ההורמונים, אז למה שתרצה לשנות את זה?
בכל מקרה אני לא יודע מה לעשות, מרגיש לי מצב נפיץ. אפילו אם נדבר והיא כן תוציא את זה, אני יודע שאם תהיה לי שיחה כזאת איתה היא תרגיש שאני לוחץ עליה לקיים יחסים אחרי ההוצאה, וכאמור, אני ממש לא רוצה להכניס כזה רעל לחיי המין.
מה לעשות? שוב, היא מאוד רגישה בגלל בן הזוג הלוחץ שהיה לה, ומאוד מאוד חשוב לי שהיא לא תרגיש טיפת לחץ או אשמה, היא בת זוג באמת נהדרת ומקסימה ובן אדם טוב שאני מאוד מאוד אוהב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות