שלום לכם
טוב אז קצת רקע על עצמי.
אני דתייה. אף פעם לא הייתה לי אינטראקציה מסויימת עם בנים. כבר בגן הייתי בגן של בנות וכשהיינו בחצר ביחד עם הבנים הם כל הזמן היו מציקים והיינו בורחות מהם. זה לפחות מה שאני זוכרת.
אני ביחסים גרועים עם אבא שלי. לא יודעת למה כל דבר שהוא עושה פשוט מרגיז אותי הצורה שהוא עושה את זה.
לא בקשר טוב עם שום אח שלי חוץ מהקטן שהוא אחלה גבר
בשבת אח שלי התחיל להעיר לאחותי שהיא עם חולצה קצרה והוא עשה את זה בצורה ממש מגעילה ושתלטנית שפשוט כעסתי עליו ברמות לא נורמליות. הדברים האלה קוראים לפעמים וזאת נקודה דיי רגישה אצלי כי אני לא חושבת שבן אדם אמור להחליט על בן אדם אחר במיוחד בדברים כאלה אישיים שלכל אחד יש את הבחירה שלו איך להתנהג.
יצאתי מהסצנה הזאת עם כעס לא נורמאלי על כל הבנים הדתיים החנונים שהולכים לפי התורה עם ראש בקיר בלי לחשוב איך הדברים נכנסים יפה ללב ובלי לחשוב איך להוריד את התורה לחיים בצורה נורמאלית ובריאה.
בלי קשר יצאתי לדייט עם כמה פעמים ופשוט היה לי קשה עם אותם גברים.
גם הם הזכירו לי את אח שלי בטירוף. את הללכת לפי התורה בלי לעצור שניה ולחשוב אם זה באמת מה שהתורה מתכוונת וזה באמת מה שנכון עכשו
עכשו כן חשוב לי להקים בית של תורה ואני כן רוצה את זה בסוף אבל אני פשוט לא סובלת בנים. לא מסתדרת איתם
מה אני יכולה לעשות עם זה?? ככה זה יהיה לי עם כל בן דתי??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025