אני וחברה שלי כבר כמעט שנה ביחד, ועכשיו גרים ביחד כבר חודשיים בסאבלט שנגמר עוד כחודש ואז חוזרים לבית של ההורים.
ממש מההתחלה זה הרגיש שאנחנו ממש מתאימים והכל התקדם ממש טוב.
היא אמרה לי שהיא ממש רגישה ואני לא ראיתי או רואה את זה כחיסרון.
יחסית מהר לתוך הזוגיות הבנתי שכשהיא מתעצבנת, אז היא לא מוכנה לפעמים אפילו לדבר על זה, וזה יכול להיות שהיא תנתק לי שיחה בפנים ועד שאני לא אתחנן שהיא תענה לי בוואטסאפ או אעשה איזשהי מחווה אני לא אקבל יחס. כמובן שבכל הסיטואציות האלו אני מנסה לחשוב על מה קרה ולהפיק מזה לקחים ולהשתפר בתור בן אדם ובתור בן זוג ומיותר לציין שאני גם מתנצל.
אני תמיד מדבר בטון מכבד, בטון אוהב.
מאיזשהו שלב הרגיש לי שהיא פשוט מתחילה להתבאס או להתאכזב או להתעצבן לא בפרופורציה, ובמיוחד עכשיו שאנחנו גרים ביחד זו יכולה להיות הסיבה הכי קטנה שתוציא אותה מדעתה וזה לא משנה כמה דברים אחרים אני עושה ברחבי הבית או כמה אני דואג ומטפל בה, ואם יש משהו פצפון שהוא לא נכון או שכביכול לא למדתי את הלקח היא מסוגלת גם לקום ולהגיד ״אל תדבר איתי לא רוצה לשמוע״ ולנעול את עצמה באיזה חדר
אני לא יודע מה לעשות כי למרות כל מה שתיארתי פה ושזה לא נשמע טוב, אני אוהב אותה ואכפת לי ממנה באמת וגם יש לנו המון רגעים טובים עדיין ביחד
היא מרגישה לי לא יציבה ואני לא רואה איך זה יכול להמשיך ככה
איך אני מדבר איתה אם על הנושא הכי קטן היא תקום ותלך?
אני ממש לא רוצה להפרד ממנה ככה סתם יום בהיר אחד להתהפך עליה ולסלק אותה מהדירה
אני לא יודע מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025