הייתי חלק מקבוצה של 8 בנות, חברות הכי טובות. השתנתי מאוד ואני כבר לא נהנת איתן ולא יוצאת איתן בימי שישי או בכלל כבר בערך חצי שנה. הן הכירו חברים חדשים בתיכון, שאותם אני בכלל לא אוהבת, הבנים מזלזלים בהן ונראה שהן נהנות מזה, לכל אחת מהן כבר היה חבר או חמישה ואני בכלל לא החזקתי למישהו את היד. (למרות שזה פחות מטריד אותי עכשיו)
כבר בתחילת כיתה י' התחלתי להרגיש לא טוב, הייתי עצובה וחרדתית. מפה לשם אובחנתי אצל פסיכיאטרית והיא נתנה לי כדורים במטרה להקל. הכדורים הפילו אותי עוד יותר, הייתי עייפה ואפטית, לא היתה לי טיפת כוח לנסות לתקשר עם אנשים או לנסות להכיר חברים חדשים.
אני עדיין בקשר עם הבנות אבל אני לא נהנת איתן, אין לנו תחומים משותפים, אנחנו כבר לא מדברות באותה השפה, אם הן מתקשרות אני לא עונה מהפחד שהן יזמינו אותי לצאת ואני לא אספיק להמציא תירוץ טוב.
אני כל הזמן בבית עם הכלבה והחתול, משתעממת מול הטלוויזיה או הפלאפון.
אני רוצה חברים אמיתיים שאני אהנה איתם, אני באמת רוצה!! תמיד כשהכרתי אנשים חדשים זה היה תהליך טבעי, שלא היתה לי כוונה תחילה שיקרה אבל עכשיו זה נראה לי מוזר סתם ככה לגשת לאנשים, או למצוא את האנשים הנכונים שבאמת יהיו חברים טובים, בלי כאלו שיגידו לי היי במסדרונות יום אחד וביום השני כשאני אגיד היי הם יסתכלו עלי במבט מזלזל. (קרה כבר)
אני באמת רוצה חברים אמיתיים, כאלו שיאהבו אותי ואני אותם, בנים או בנות. איך משיגים כאלו??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025