אני עולה לכיתה י"א
ואני יודעת שאמא שלי לא רוצה לקנות לי דברים לבית ספר
ציוד ,חולצות לבית ספר דברים שאני ממש צריכה
אני יודעת שאם אני יבקש ממנה היא תתחיל עוד פעם עם הסיפור שלה !
"תבקשי מאבא שלך ,אני לא יתן לך !"
אבל אני יודעת שלאבא קשה להביא לי כסף
אמא כן יכולה לתת לי והיא פשוט לא רוצה !
היא מחרפנת אותי היא משגעת אותי אני שונאת אותה
למה אני תמיד צריכה לבוא בתחושת באסה לבית ספר
שכולם באים עם דברים חדשים ומתלהבים מהם ,ואני לא יכולה לעשות את זה למה?
היא בחיים לא נותנת לי להרגיש כמו כולם
נמאס לי להרגיש ילדה מסכנה נמאס לי
אני באמת בחיים לא מבקשת ממנה כסף בחיים ! ואני לא מגזימה כי אני יודעת שאני יתחרט על הרגע שביקשתי כמו תמיד שאני באה לבקש.
אבל שאני כן מבקשת ,אני מבקשת על דברים חשובים !וגם להם היא מסרבת !
גם שאני הולכת לקנות אני תמיד צריכה להתפשר על משו ,לוותר על משהו שאני רוצה וצריכה
ולא עבדתי בחופש ,לא בגלל פינוק
בגלל שאני תמיד מרגישה מכוערת ,לא יפה ,אין לי ביטחון בכלל להסתובב ברחוב ,להראות את הפנים שלי,הגעתי למצב כזה !
אנילא מתלבשת כמו שאני רוצה
כי אין לי כסף לבגדים האלה ,אולי קצת כסף מאמא כדיי להשתמש בו כדיי לאפשר לעצמי להרגיש יפה יותר ,לקנות לעצמי בגד משו שיאפשר לי להיות עם ביטחון ואולי להזיז את עצמי וללכת לעבוד
אבל היא נותנת ,היא לא מבינה אותי ,אני מרגישה שהיא בכלל לא רוצה להבין
תמיד אני מרגישה כמו מוזנחת מסכנה איפה שאני לא יהיה אני מתביישת באיך שאני , נמאס לי מה לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות