אני אפילו לא יודעת איך להסביר את הבעיה שלי. אני ביישנית לאנשים שאני לא מכירה והם רואים אותי כסנובית, אך כשאני נפתחת אני בן אדם אחר לגמרי. זה מונע ממני להכיר אנשים אבל הסגירות הזאת היא מה שמונע ממני ליפול להיפגע ולהתאכזב. מפחיד אותי מאוד להיפגע כי אני רגישה בצורה מטורפת, עוד משו שמפריע לי. אם יעירו לי על הדרך שאני הולכת, או אפילו מוחאת כפיים, אני אקח את זה ללב וזה קשה נורא! לחברות שלי יש ידידים טובים שאפשר לראות שהן תמיד פתוחות איתם ואני לא מסוגלת אין לי את היכולת הזאת.. יש לי ידידים אבל לא כאלה שאני יכולה לשתף אותם ובאמת לספר..למה הבנים לא ניגשים לשקטים יותר אף פעם? וגם כשניגשים אליי, אני לא יודעת מה להגיד גם עם אנשים שאני מכירה שנים... מרגישה חסרת בטחון עצמי וזה לא שאני מכוערת או שמנה ואני באמת לא מבינה ממה זה נובע, אני רק רוצה להיות כמו כולם, זה מונע גם זוגיות ואני מפחדת שזה ייפגע בי בעתיד כי אני ארצה להיכנס לקשר רציני..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025