תמיד הייתי די ביישנית וכשהייתי ביסודי לא היו לי הרבה חברות, ואלה שהיו לי... טוב, אי אפשר לקרוא להן חברות. הן התנהגו אליי בצורה מגעילה, השאירו אותי מאחור ולא לקחו אותי ברצינות. הזכירו לי בכל פעם שאני ״קורבן״ ומסכנה (תפקיד שממש לא רציתי) וניסו לגרום לי להיתפס כחלשה או לא שייכת כמעט בכל הזדמנות. זה גרם לי לרגשי נחיתות. אבל כשהן היו צריכות אותי, תמיד הייתי שם בשבילן בגלל שהייתי נואשת לתשומת לב מהן.
משפטים כמו ״איך תסדרי בלעדיי?״ או ״מסכנה! אני אגן עלייך״ היו דבר שהן היו אומרות לי. באיזה שהוא שלב פשוט נמאס לי להיות סוג ב׳ אצלן. רציתי להיות שווה להן. אני פחדתי לריב איתן, אז בכל פעם שהן היו עושות את זה, הייתי עושה נסיונות מאד עלובים לענות להן דברים בסגנון של ״אני אסתדר בעצמי...״ והן רק היו מחיכות אליי, כאילו שהייתי איזה מפגרת שלא יודעת על מה היא מדברת.
אני לא אומרת שלי לא היה חלק בזה שהן התנהגו אליי ככה. אני לא אכחיש שהייתי נואשת לחברה, נאיבית וכמעט חסרת נסיון בכל מה שקשור לקשרים עם אנשים. היו מציקים לי בכיתה. כמעט לא יכולתי לעמוד על שלי, וכל דבר שהיו אומרים לי הייתי לוקחת יותר מדי ברצינות.
אבל עברתי לחטיבה לפני שנה וכל המצב התהפך. הכרתי חברות שלא מתנהגות אליי בצורה מגעילה, שאפשר לסמוך עליהן והיחסים איתן שווים ואין משחקי כוח מטומטמים. יש לי בטחון בעצמי, ואפשר להגיד שקיבלתי יותר נסיון עם אנשים. אנשים חדשים שאני לא מכירה לא ממש מציקים לי יותר מדי.
ניתקתי את רוב הקשרים עם ״החברות״ מהיסודי. אבל הן עדיין, צבועות וכשהן חייבות לבוא איתי במגע הן מעמידות פנים כמה שהן מתגעגעות אליי.
הבעיה היא עכשיו, כשאני ממש חייבת לבוא איתן במגע הן מזכירות לי טוב מאד מי המסכנה והקורבן. הן לפעמים מנסות לתפוס איתי שיחה, ואני עונה להן בקרירות או בצמצום.
לא משנה מה אני אגיד להן, הן תמיד ימצאו דרך לגרום לי לצאת מסכנה.
זה פשוט משגע אותי.
אם אלה היו בנות אחרות הייתי עונה להן, ולא נשארת מסכנה. אבל איתן... אני באמת לא יודעת למה אני לא מצליחה להחזיר להן. אם אני עונה להן, זה שוב יוצא בתשובות עלובות ושוב אני יוצאת חלשה. לא משנה כמה אני מנסה, אני לא מצליחה לענות להן.
למה לעזאזל אני לא מצליחה לענות לפאקינג כמה כלבות מטומטמות?! אני עד כדי כך חלשה או תקועה בעבר?!
אני שונאת אותן. אני באמת שונאת אותן. אני רוצה להקטין אותן לגרום להן להרגיש מסכנות ולרסק להן את כל הדימוי העצמי כמו שהן עשו לי.
אני יודעת שאני לא מסכנה ולא קורבן. אני בטוחה בזה. למה אני עדיין מקבלת יחס של אחת כזאת מהן?
אני אשמח לשמוע אם יש לכם משהו להגיד על כל זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות