היי, אני הבת היחידה והגדולה בבית, יש לי אח שקטן ממני ב6 שנים וזהו..
המצב הכלכלי שלנו בעננים (ברוך השם)
אני בת 17 אבל כולם תמיד אומרים לי שאני מקדימה לגילי בהרבה! אני תמיד עזרתי להורים שלי מבחינה נפשית, תמיד התחשבתי במצב שלהם מכל הבחינות, תמיד הבנתי וקלטתי איך להתנהג אפילו בלי שיגידו לי, אני הפסיכולוגית של הבית וגם האחות הגדולה שתמיד יודעת להתחשב ולהקשיב ופשוט מאוד לא להתלונן!!
ההורים שלי בתקופה האחרונה מתייחסים אלי כמובן מאליו..
אמא שלי מוציאה עלי את הכעס או הלחץ שלה ואני שותקת, אבא לא מסכים לי לכלום כמעט ואני גם זורמת.. אתמול היה לי יום הולדת והם בכלל לא התייחסו אליי!! לפני יומיים הייתי בקניון, אמא שאלה אותי מה קנית לך? אמרתי לה שקניתי חולצה וג׳ינס ובושם (שהיה חסר לי משבועיים אבל התחשבתי שאבא נאלץ לשלם הרבה אז לא קניתי, הבושם עולה סך הכל 350) ,ואז היא אמרה לי :״אה אז זו תהיה מתנת יום ההולדת שלך.״
אני לא קונה כרבע ממה שבנות גילי קונות, כשאני אומרת שאני בת יחידה כולם נבהלים ואומרים:״וואיי איזה מזל יש לך.״
אז למה זה קורה? זה התחיל להעליב אותי ולפגוע בי! אני מתחשבת אבל כמה עוד אפשר? אני לא מתלוננת אפילו שחסר לי כמה דברים ושכמעט לא יצאתי ובטח הם לא מרשים לי לעבוד בקיץ אז ממש הייתי בקופסה כל הזמן!
מה אפשר לעשות? אני חייבת עזרה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות