ככה אני בת 16
ואני ממש חלשה ומדוכאת מהבית ספר ,אני יפרט בהמשך
ומה שנותן לי את הכוח לא להשבר זה עצם המחשבה שאני הולכת להיות עם אחים שלי
אנחנו תמיד ביחד שישי שבת צוחקים נהנים , הם הכוח שלח פשוט ככ רק מלסתכך אליהם אני נהיית חזקה
ועכשיו זה לא יהיה ככה אח שלי התחיל עבודה חדשה אז הוא מתחיל לעבוד בשבתות
והוא מגיע מאוחר וזה כנל לגביי שאר ימות השבוע , בעבודה הקודמת הייתי רואה אותות יותר
ואחותי חוזרת מהבסיס לחמישי שישי שבת וכנראה בגלל חוסר מעש היא תצא עם חברים ואני נשארת לבד בבית .
עכשיו התחיל לימודים אני כיתה יא ׳ ואני מרגישה תחושת בדידות עצומה
הרגשתי אותה גם שנה שעברה , אבל השנה ממש חשתי אותה אני לא מרגישה שנשארו את החברות הטובות שלי לצידי , כל אחד בעיסוק שלו , אני מנסה להחזיר קשרים וליצור קשרים חדשים אבל זה מאוד קשה לעשות את זה
הייתי פעם הילדה הכי שמחה שיש הכי מצחיקה הכי כיפית והשנה
אני כבויה אני סגורה אני אדישה אני מוותרת לעצמי על מלא דברים .אני אומרת לעצמי ״ טוב אין כבר מה לעשות ״ ״עדיף שלא תנסי לעשות כך וכך כדיי לא לחוות את הכישלון ״ כישלון בתחום חברתי בעיקר
יש לי חברה טובה אחת שאני מסתובבת איתה , אבל גם היא חווה אותם רגשות כמוני
אבל הקטע שהיא רוצה להתחבר לבנות מסוימות שאני לא אוהבת ואני רוצה להתחבר ולצאת עם בנות שהיא לא אוהבת זה גם בעיה ,
אני מרגישה שאני כבר לא יכולה להשיג עוד חברות באמת טובות שאני יוכל לצאת איתם
שאני מסתכלת סביבי אני רואה חבורות של בנות , ועוד מלא בנות שהם יודעות מי החברות שלהם , אני כל בוקר מגיעה לכיתה ומרגישה כמו אוויר שאני לא שווה משו , שכבר לא מעריכים אותי שלא אוהבים אותי , שלא מבינים אותי .ובכיתי על זה אני כבר לא יודעת מה לעשות ? מה אתם חושבים ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות