אני בת 15 וחצי בינואר יהיה לי 16.
ואני התאהבתי בבחור בן 24. הייתי אצל חברה שלי בפורים, היינו באיזשהו בר שמי שבעצם התאהבתי בו היה ברמן שם, והוא היה חמוד הביא לנו איזה שתי צ׳ייסרים חינם וכאלה.. הוא לא ידע שאני בת 16.
אבל לפני חודש שהייתי אצלה אז הלכנו לבר החדש שהוא עבר לעבוד שם, והוא הרי ידיד של חברה שלי... הוא היה כל כך טוב אלי, התייחס אלי כל כך יפה. ואני פשוט הרגשתי שזה אהבה ממבט ראשון. אני כל היום חושבת עליו ואני ממש רוצה להכיר אותו יותר לעומק. מצידי לחכות לגיל 16 שזה יהיה חוקי. באמת. אבל גם אז, דיברתי עם מלא אנשים על זה, ומישהי אמרה לי שגברים איכותיים וטובים לא יוצאים עם ילדה בת 16. כי אין להם מה לחפש שם, ואם כן, זה משהו שצריך לשאול למה.
מה הסיבה לזה? כי זה לא הגיוני ולא מוסרי.
וזה כל כך מבאס אותי,. עברתי המון בחיי. המון. דברים שאי אפשר לתאר אפילו. דברים מאוד קשים שחישלו אותי וביגרו אותי ברמות אחרות. אני באמת לא בקטע של התנשאות אבל יש לי ראש מאוד בוגר. בגלל זה ילדים בגילי הם ילדים בשבילי ואני לרוב מתאהבת בגברים מבוגרים ממני.
בנוסף לזה אני גם ילדה מלאה. מאוד. אף פעם לא היה לי מישהו. אני בתולת שפתיים! כולם אומרים לי שאם אני ארזה אני אהיה אחת היפות כי יש לי פנים ממש יפות. ובקרוב אני עוברת קיצור קיבה. ואז כולם אומרים שיהיה לי בטוח מלא שירצו אותי אחרי. אבל זה מצד אחד מבאס אותי
כי כשאני שמנה לא רצו אותי ואז כשארזה ירצו?
ומצד אחד אני מתה להיבתל.
לשכב עם גבר הכוונה.
אני מרגישה כל כך מוכנה וכל כך בא לי את זה כבר. בא לי אהבה בא לי זוגיות זה כל כך חסר לי אף פעם לא היה לי את זה אני צריכה את זה אני מרגישה שזה גם נובע מזה שלא קיבלתי הכי הרבה אהבה בחיים, אני יתומה מגיל ממש צעיר. בקיצור, אני אשמח לדעת מה אתה חושבים שעלי לעשות או אם למישהו יש עצה טובה או עידוד. תודה על ההקשבה:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות