העיניין הזה דיי מסובך. אני חשבתי המון אם כדאי לי להתייעץ פה לגבי זה או לא אבל בסוף החלטתי שכן. יש בחור שאני מאוהבת בו כבר מגיל קטן, ואפילו שעבר איזה עשור אני לא מפסיקה לחשוב עליו או לאהוב אותו. הקטע הוא שהוא בכלל לא שם עלי. המשפחות שלנו קרובות מאוד, אפשר לומר שכל דבר כמעט אנחנו עושים ביחד או מספרים כל דבר. אני כמו בת בית אצלהם. כשהיינו ילדים היינו כן קרובים אבל היינו ילדים אז מן הסתם.
כשהייתי בת 12-13 גם היינו דיי קרובים והיינו צוחקים יחד או עושים שטויות [אל תדאגו לא דבריים מיניים ] גם אבל אז התחיל להיות ריחוק שגם זה דיי באשמתי. חברים שלו בחטיבה הכירו לו מישהי וזה גרם לי לקנא אז רבתי איתה וזה גרם לסכסוך בנינו ככה שבקושי היינו מדברים כבר, רק בין לבין ולפעמים עד שכבר זהו, אין שום קשר דיבור. כשהוא הגיע לתיכון הוא התחיל להשתנות ממש, הוא נהיה בחור אחר לגמרי. אבל מצד שני כל אחד משתנה. אני זוכרת שגם הוא נסה להתחיל עם אחת מהחברות שלי. יש לו המון ידידות, עם הדגש על המון וגם המון מסתובבות סביבו פתאום, גם היו לא המון בחורות וזה רק גרם לי להרגיש יותר ויותר מתוסכלת כי גם לא יכולתי לעשות כלום וזה כבר במילא אבוד. אני לא יודעת מה כבר לעשות... אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו או לאהוב אותו ואני לא רואה את עצמי עם בחור אחר. אני אפילו לא יודעת מה להגיד כבר על כל העיניין הזה... חברה טובה שלי אמרה לי " וואי, את צריכה להמשיך אלאה כאילו עשר שנים עברו ואת עדיין תקועה עליו ? זה בטח מבאס " אני גם רואה אותו כמעט כל יום ככה שלשכוח אותו זה דיי יהיה בעייתי. אני דיי בטוחה שהוא יודע שיש לי רגשות אליו. מה לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות