נמאס כבר לשבת וללמוד שוב ושוב כשאני לא קולטת גם ככה!

דיי. נמאס לי!! באמת!!
האמת שביסודי הייתי מאה, הכל מאיות!! רק בכיתה ו' התחלתי להבין שמשהו קצת חריג... הייתי במצוינויות ביסודי, אני זוכרת, אבל מה שאני עוד יותר זוכרת - אף פעם לא באמת הקשבתי!! הקשבתי והתרכזתי בכל המלל... ספרות וכדומה, מה שעד עכשיו עדיין הדבר היחיד שמעניין אותי. אהבתי את השיעורים שבהם המורים בעיקר מדברים... שונאת לכתוב!! לפעמים אני מתייאשת באמצע, מצקצקת, ממלמלת "אין לי כוח" בעצבנות ומניחה את העיפרון בעצבים. בין המקצועות שאני מתקשה ביותר - מתמטיקה. האוייב המושבע שלי. כמה סבל, כמה דמעות, כמה עצבים, מורים פרטיים, ריבים, ועדיין לא עוזר. אני יכולה להבין נושא כשעושים אותו על הלוח, וחלק מהנושאים להבין באמת טוב ולעשות כמו שצריך, אבל מה לעשות? מתמטיקה אף פעם לא היה ולא יהיה המקצוע שלי. כך גם צרפתית. כבר שנה שלישית שאותה מורה ממררת לי את החיים. היסטוריה ארוכה איתה... בעיקרון הרבה מורים לא "מחבבים אותי". אבל הרבה מהם עזבו... ועדיין יש לי תדמית של ילדה רעשנית ולא מרוכזת!!ף

אתם יודעים שכשהייתי קטנה אמרו שיש לי כישרון לשפות, במבחנים שעשיתי הייתי 1% מהאוכלוסייה בקישורים שלי בשפה. איפה הקישורים בדיוק? שלוש שניםמאותה שפה וכלום. נאדה. האמת שאני יודעת שלוש שפות (עברית, רוסית, אנגלית) אבל זה לא חכמה. רוסית בבית, עברית ביום יום, ואנגלית פשוט למדתי מגיל צעיר.
וואו אני נשמעת ממש מתנשאת... ובכלל כבר שחכתי איפה הפואנטה במה שאני כותבת ומה הסדר של הדברים. (סליחה על שגיאות אם יש, אני מהנייד)

לאחרונה התחלתי לחשוד בבעיות קשב וריכוז ויותר ויוצר אנשים, חברים ומורים התחילו לרמוז לי על זה. האמת שבדקתי את התסמינים בהרבה מקומות וכן, הם נכונים לגביי!!! דיברתי עם ההורים, הם חושבים שאני מבלבלת במוח. הם קנו לי את תוסף התזונה ZOOM - שזה מחומרים טבעיים ואמור להקל על תסמיני הפרעות קשב וריכוז. עוד לא התחלתי להשתמש בזה, אני אתחיל ממחר, אבל השאלה היא עד כמה זה יעזור לי בחיים?? בימים שאני לומדת עד ארבע, משתיים עשרה הולך כל הריכוז וזה במקרה הטוב ... יש ימים שכשאני הולכת הביתה אני באמת חושבת לעצמי - מה למדתי היום?? בשנייה הראשונה שאני שומעת את הצלצול אני הראשונה לקום. בשיעור, גם כשאני יושבת בשקט, לא מדברת, לא מסתכלת, לא זזה, אולי קצת מרעידה את הרגל או משחקת עם העיפרון, גם אז הרבה פעמים אני פשוט חושבת על דברים אחרים... אבל האמת שממש שיפרתי את הציונים שלי .
אחח, לא יכולה לעשות שיעורים! המחשבה לשבת ולהתחיל לחפש פסוקים מהתנך או להעתיק משוואות ריבועיות, לצייר גרפים, רק המחשבה מביאה לי עצבים וחוסר סבלנות!! כרגיל, מתרצת שאין שיעורים... או שסיימתי בכיתה .(לפעמים אני באמת מסיימת בכיתה , שאפו!!) , איך זה לא מורט לכם את כל העצבים ומוציא אתכם מדעתכם ??

האמת שאני אוהבת לכתוב ( בטח שמתם לב כי אני כבר חופרת ממש ... תכף מסיימת ) , בגלל זה שיעורים בספרות וכדומה אני עושה ולפעמים אפילו בחשק!! רק חבל שלמשל מקצוע לשון, שאני באמת יכולה להתחבר ולהוציא את המיטב , חבל שצורת הלמידה והשאלות כל כך משעממות אותי שאני מגיעה למצב שאין לי סבלנות לקרוא את השאלות המעצבנות האלה!! לפעמים יש לי אפילו חשק לקצת שיעורים , קצת לסדר , ( כשאני מסדרת אני מסדרת ביותר מדיי פרפקציוניסטיות או שלוקח לי שבוע שלם להגיד לעצמי " יאללה תסדרי כבר ") , ולפעמים אפילו את המקצועות האהובים והמעניינים בא לי פשוט לזרוק לפח !! בא לי לקום באמצע השיעור ופשוט להגיד למורים שיסתמו את הפה!! או לילדים האלה שפשוט לא מפסיקים לברבר עם הקול המעצבן שלהם ....

בקיצור , מה אתם מציעים לי לעשות?? בבקשה, בימים ארוכים אני יוצאת מדעתי!! כל הזמן מסתובבת לאלה שמאחורי ( יושבת ליד ילדה שקטה ואפילו דיי נאחסית ) , לעיתים משחקת עם העטים, מציירת, בונה מגדלים, מתעסקת בפלאפון, או פשוט יושבת בשקט וחולמת בהקיץ... פעם אפילו ישנתי בשיעורים אבל הפסקתי את המנהג .

בבקשה , חייבת עזרה דחוף !!!! לא יכול להימשך ככה . אם אני מבקשת לצאת לשירותים באמצע שיעור מרשים לי אולי פעם בחודש ... אבל כשמרשים אני דואגת לעשות סיבוב בכל בית הספר לפני שאני חוזרת לכיתה . וכשיש שיעורים עם מורים מחליפים/כאלה שלא יכולים להשתלט על הכיתה (למשל, בשיעור מדעים ), אני פשוט יוצאת מהכיתה על דעת עצמי . הם אפילו לא שמים לב .

חפרתי בצורה רצינית .... החלטתי להפסיק כי אני יכולה להמשיך עוד שנה . אשמח לעצות שלכם , ההתייחסות נורא חשובה לי !!!! ושוב סליחה על השגיאות, אני מהנייד.

מעריכה את כל מי שהייתה לו סבלנות לקרוא את המגילה הזאת ... לא בטוח שלי הייתה הסבלנות הזו :)