היי לכולם,
אני בן 16 וחצי.
אסכם את חיי בכמה מילים:
לעולם לא עשיתי דבר בשביל עצמי, תמיד דאגתי למה שלא אני אמור לדאוג, הזנחתי את עצמי מהרבה בחינות, וזה פגע בעצמאות האישית שלי.
הייתי עד לא מזמן אדם שלא יוצא מהבית, מופנם וביישן.
פחדתי מכל מה שחי ונושם. היום אני כבר אחרי זה, אבל לצערי אני מרגיש שמשפחתי בבית (בעיקר ההורים) נותנים לי דחיפה למטה, ולא כלפי מעלה.
בימים האלו של חיי אני שואף ללמוד נהיגה, להתחיל לעבוד, ולקדם את עצמי ולהיות עצמאי ובעל דעה.
משום מה תמיד נותנים לי הרגשה שמה שאני רוצה (הדברים המינימלים שנערים בגילי עושים) הם חסרי סיכוי...
בנוגע לרישיון: זה לא הזמן, די לחיות בסרטים, זה לא מעניין אותי.
ובכלל לא מקשיבים לי.
וזה דומה לכל דבר.
ממזמן התמודדתי עם העובדה שאין לי אוזן קשבת ומישהו שעליו אוכל לפרוק את רצונותיי ומתחיי, אני חי עם זה, אבל הורג אותי שלא רק שלא תומכים בי, אלא מזלזלים ומורידים אותי בכל דבר כלפיי מטה.
אני לא רוצה להרחיב יותר מידי למרות שזה אתר אנונימי,
אףוהשאלה שלי היא כזו:
האם עליי להגשים בגיל הזה את העצמאות שלי ואת החלומות הרלוונטים לגיל שלי?
או שאולי אמשיך בגישה של אדם לא יוצלח עד שאתבגר?
ובעיקר! איך להתמודד עם זלזול, ודחיפה כלפיי מטה?
נמאס לי! לא רוצה בזה יותר!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025