אני פשוט מתביישת מבנים.
אני מתביישת לדבר איתם, להסתכל להם בעיניים.
עם החברות שלי אני מאוד חברותית ומדברת אבל כשמגיע בחור לסביבה אני פשוט חסרת מילים ושותקת.
אני אפילו מתביישת לומר שלום לבנים שאני מכירה.
הרבה חברות שלי התחילו כבר לצאת עם בחורים ולחלק יש חבר.
אני ממש מוטרדת מזה ולא יודעת מה לעשות.
אני רוצה להתחיל לצאת עם בחורים אבל מפחדת מזה מאוד.
אם אני כל כך מתביישת, מה אני אדבר עם הבחור?
יצא שאני לא אהיה מי שאני באמת אז איך אוכל אי פעם להכיר משיהו ולהתחתן איתו?
יש לי בת דודה שהיא גדולה ממני בכמה שנים והיא אמרה שמה שצריך לעשות זה להסתובב עם בנים כמה שיותר עד שאני ארגיש נוח.
בגלל שאני כ"כ מתביישת אני לא מצליחה להכיר אף אחד חדש. והרבה חושבים שאני סנובית ולא חברותית בכלל.
זה ממש מציק לי, אני לא מצליחה לשלוט בבושה שלי וכל הזמן מסתכלת למטה או לצדדים.
כשאני רואה את חברות שלי , יחד עם בנים, שהן מאוד חופשיות ויש להן בטחון אני נורא מקנאה..
זה מאוד מציק לי ואני אשמח לקבל ממכם עזרה..
בתודה מראש
אילנה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות