היי, אני בת 17 ומאז ומתמיד הייתה לי נטייה לדכאון ותדמית עצמית נמוכה (זה עובר בגנים..). אבל בזמן האחרון, נגיד בשנה-שנתיים האחרונות, זה פשוט בלתי נסבל. אני יכולה ימים שלמים לבכות, להיות אומללה בטירוף, להרגיש שאני לא שווה כלום ושעדיף לי לא להיות. לאחר שאני פורקת את כל הרגשות ובעיקר אם אני מספרת למישהו (לאמא בדר״כ), זה עובר. אבל אם אמא לא בסביבה ואין לי למי לבכות, אני פשוט מרגישה אומללות וכאב בלתי נסבל ולא מצליחה להפסיק לבכות. כשאני בתוך זה (כלומר בוכה ובדיכאון) אני גםאומרת לעצמי כמה אני לא שווה ושאף אחד לא אוהב אותי, למרות שבתכלס אני יודעת שאני אהובה ושווה ושזה לא נכון. הייתי בטוחה שזה תסמונת קדם וסתית אבל זה גם קרה לי כ10 ימים לפני מחזור (יכול להיות שזה עדיין תסמונת קדם וסתית?).
חשוב לי לציין - רוב הזמן אני מרגישה די שמחה. יש לי אמא אוהבת ותומכת, חבר מדהים וחברים טובים. אבל לפעמים אני שוקעת בדיכאון כלכך עמוק שאני מרגישה שלא אצא ממנו לעולם, וכבר עדיף היה לי לא להיות. אני עכשיו בתקופת משבר שאבא שלי מתגרש בפעם השנייה ואולי הדכאון קשור לזה ... אשמח לעצות איך להתגבר על הדיכאון כשאני בתוכו, איך לאהוב את עצמי ואיך להיות מסוגלת לעודד את עצמי לבד. ואם מישהו חווה סוג כזה של דיכאון, אשמח לדעת שאני לא הדפוקה היחידה...
מצטערת על החפירה, הייתי חייבת לפרוק.
תודה רבה לעונים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025