איך להתמודד עם אנשים שהציקו לי עוד בתיכון? נמאס לי!

היי :)אני לא יודעת כ״כ מאיפה להתחיל ואני אנסה לקצר ..
שהייתי בחטיבה ובתיכון הייתי ילדה מאוד שקטה, סגורה ולא מדברת עם אף אחד .
לא היו לי חברים בכלל וכל הפסקה הייתי בורחת לשירותים בוכה .
זה נבע בגלל הצקות מילדים מסוימים עוד מהיסודי והפחד המשיך גם במשך השנים בכיתה יב׳ מישהו מהשכבה התחיל איתי דיברנו הרבה בווצאפ והוא ממש התעניין בי ובאמת הרגשתי שזה התחלה של משהו אמיתי(היה שחקן טוב) נפגשנו התנשקנו הוא היה הנשיקה הראשונה שלי ויום למחרת הוא לא דיבר איתי יותר והתעלם ממני בבית ספר. בדיעבד הסתבר לי שהוא סיפר לכל החברים שלו והם חבורה גדולה של 15 אנשים בערך. כל פעם שעברתי לידם הם צחקו וכל יום הייתי בוכה בגלל הבושה .
התגייסתי לקרקל עם קבע של שנה וחצי וזה שינה לי את החיים . למדתי מה הערך שלי
התחלתי לדבר לצחוק עם כולם, אנשים התקרבו אליי והרחבתי את מעגל החברים שלא היה לי אף פעם ברמות שלא הייתי מאמינה . בנוסף גם די השתניתי מבחינה חיצונית בגלל כל הכושר שיש שם ירדתי במשקל נהייתי חטובה, טיפחתי את עצמי שיער איפור בגדים ומעבר לפיזיות זה גם בנפש, אני חושבת שפשוט התחלתי לחייך .
לא היה לי פייסבוק לפני אבל יש לי אינסטגרם ועוקבים אחריי מעל 3000 איש, הרבה מהם מהעיר שלי ככה שלאלה שמהעיר שלי די קל להגיע אליי .
הבחור שהתנשקתי איתו בתיכון שלח לי בקשה באינסטגרם ולא אישרתי. הוא השיג את המספר שלי איכשהו והתחיל לדבר איתי בווצאפ אבל אני לא עונה לכלום .
פתאום אחרי כמה ימים אחד מהחברה שלו שלח לי בקשה וכמה שעות אחרי עוד חבר ככה שפתאום כל החברים שהוא היה צוחק איתם עליי מצאו אותי ושלחו לי . אפשר לקרוא לי פרנואידית וחיה בסרט אבל הרגשתי שיש פה משהו מסריח וסוג של סתלבט או תכנית שקשורה אליי , לא אישרתי אף אחד .
חודשיים אחרי זה הם באו לבר שאני עובדת בו והרגשתי את המבטים שלא ירדו ממני כל הערב, שהסתכלתי עליהם לשנייה ראיתי שהם צוחקים עליי .
באותה שנייה הכל חזר וירדו קצת דמעות כי זה הזכיר לי את מה שהיה לי בבית ספר .
מאז הם באים לבר שלי ומנסים למשוך תשומת לב, להציק לי בטלפונים מחסוי (אני יודעת שזה הם בוודאות), בווצאפ, הם מפיצים את מה שהיה לי עם הבחור בשביל להראות שלא הייתי ילדה טובה והכל היה פוזה ושבתוכי אני בדיוק ההפך
אין שום סיכוי שאני אאשר אותם כי יש לי שם מהדוגמנות שאני עושה מדי פעם, בגדי ים והכל וגם ככה אני מרגישה קנאה מהמון אנשים שרואים אותי היום כי פעם הייתי שונה .
נמאס לי באמת .. אני מיואשת לא עשיתי להם כלום אף פעם ! לא ליכלכתי על הבחור שהייתי איתו אפילו שהוא היה זבל לא הסתכלתי לכיוון שלהם שום דבר !! איך לעזאזל לפתור את זה? להמשיך לסנן או לדבר איתם אחת ולתמיד בתקווה שיבינו ? תודה לכם:)