היי, אני יודעת שהתשובה שהכי קורצת לענות היא "ברור שלא. זה לא עניינו". אבל אשמח אם תקדישו רגע לקרוא את הסיפור, כי הוא מורכב יותר.
הסיבה שאני והאקס שלי נפרדנו היא לא מתוך ריב, לא היה כעס בסוף והפרידה באמת שנבעה מתוך הבנה שהקשר לא מתקדם לשום מקום, מאוד חיבבנו אחד את השניה, ועד היום אני חושבת שהוא באמת אדם מדהים, ומצטערת שלא הצלחנו להרים את הקשר, אבל מבינה שככה זה ומתקדמת הלאה.
הבעיה היא כזאת- במשך הרבה מאוד זמן (גם תוך כדי שיצאנו) אחד החברים שלו רדף אחריי, הוא לא היה מוכן לקבל לא. שנינו ניתקנו איתו את הקשר (כי גם האקס שלי הבין שזה לא חבר) אבל הוא לא הרפה. רדף ורדף ורדף. שנה אחרי שנפרדנו החבר הזה התוודה בפניי שיש לו רגשות אליי והתשובה שלי כרגיל הייתה שלי אין ואני מבקשת שיעזוב אותי בשקט. לא הועיל. הוא ביקש להשאר ידיד שלי, ואני (בטיפשותי הרבה) הסכמתי כי חשבתי שזה אומר שיהיה לי קצת שקט. היינו ידידים משהו כמו שנה כשהוא כל כמה חודשים מציע לי לצאת, מנסה להתקרב אליי וכו וכו וכו ואני תמיד אומרת לא. אפילו אנשים אחרים ניסו לשכנע אותו לרדת ממני, ושהוא מגזים, אבל הבחור בשלו. גם ניתוק קשר ידידותי לא הצליח, הבנאדם היה אובססיבי!! בסופו של דבר "נתתי לו הזדמנות" (לא אמיתית רק כדי שיעזוב אותי) ו"יצאנו" שבוע. זה היה כולה דייט אחד.
הוא התעצבן מאוד כשזה נגמר ורץ לספר לכל העולם סיפורי זוועות עליי, שכוללים שקרים שיצאנו הרבה יותר זמן ועשינו כל מיני דברים. אבל לפחות עכשיו הוא באמת עזב אותי בשקט, אז המטרה הושגה.
הבעיה היא שהאקס שלי שמע על זה, והייתי מאוד רוצה שהוא ידע את הסיבה האמיתית שזה קרה, כי יוצא לנו להפגש מידי פעם בחברת אנשים אחרים. אבל אני לא יודעת אם זה לגיטימי בכלל לבוא ולהתנצל על זה, לא הייתי רוצה שיחשוב עליי דברים שקריים ורעים ומצד שני אנחנו כבר לא יחד, יש לו חברה (לא יודעת כמה זה רציני) ואולי הוא לא רוצה לחזור להתעסק בעבר.
מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות