היי, אני בת 12
כן אולי זה גיל מוקדם וכל זה...
אז ככה: אני מרגישה שאמא שלי לא ממש מבינה אותי, היא סוג של לא נותנת לי חופש, אוייר לנשימה...
אני מבקשת מימנה לצאת מחוץ לעיר והיא מתעקשת שאני צריכה להישאר בבית כי מסוכן בחוץ...
בעבר הייתי מעשנת ביגלל עינניני דיכאונות... היא יודעת עלזה והיא חושבת שזה ביגלל שיש לי חברים מחוץ לעיר ושאיתם אני ניפגשת ומעשנת..
אני יודעת שזה בסדר שהיא דואגת לי אבל אני מרגישה שהיא דואגת יותר מיידי..
עשיתי איתה שיחה פעם ואמרתי לה שאני אחראית ושאני יותר לא יחזור לעישון ולשתייה ושיהיה בסדר...
היא תמיד מחזירה לי בתשובה שהיא אם חד-הורית ושקשה לה לקבל אתזה שאני גודלת.. אני ממש מעריכה אתזה שהיא דואגת לי אבל כמו שאמרתי
היא דואגת יותר מידייייי
היא מנסה להרחיק אותי מהחברים שיש לי מרחוק ואומרת לי למצוא חברים מהעיר..
אז ככה... אני אמקד את השאלה שלי:
איך אני יכולה להראות לאמא שלי אחרייות: (חוץ מלארגן את הבית ולהיות מאורגנת וללמוד)
איך לפנות אלייה בלי שתתעצבן או תגיד לי שזה בכלל לא חשוב..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות