עניינים פוליטיים הם לא עיקר השיח בסביבת המשפחה שלי, אך כאשר שואלת אותי הדודה או הסבתא, מה עם הצבא או לאן את רוצה להתגייס,
אני עונה ישירות- אני לא הולכת לצבא.
מכאן מתחילים הפרצופים הנדהמים והעיניים הפעורות, כאילו מי שלא מתגייס "לא נורמלי"
אני לא מצפה מהם להבין את הרקע להחלטתי(למרות שניסיתי להסביר זאת) אבל לפחות להניח את הנושא בצד ולקבל אותי כמו שאני.
אז יש לי דודים דתיים לאומיים שגיוס לצה"ל זה אחד הערכים החשובים להם, וכששמעו את דעתי במפגש אצל סבתא, הם החלו להתווכח איתי ואף לכנות אותי "טיפשה".
נעלבתי כן, אני מודה. כי בכל זאת, לא מגיע לי לקבל כזה זלזול ועוד מהדודים האהובים עליי.
נראה כי אף אחד במשפחה המורחבת לא סופר אותי, פתאום פחות אוהב ומעריך משהיה בעבר. כולם מתנגדים להחלטתי וחושבים שאני עושה טעות.
מרגיש לי כאילו פיספסתי את כל התקשורת עם המשפחה, וזה עצוב לי.
אני אדם שאוהב משפחה ואני באמת אוהבת את כולם אבל קשה לי עם הסיטואציה הזו שבוודאי תחזור על עצמה עוד פעמים רבות.
מה עליי לעשות אנשים AskPeople יקרים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות