כל פעם שאני מנסה להתחיל עם מישהו והוא ניגש או שניגש מרצונו מבלי שרמזתי ומתחיל פלירטוט כזה, ומגיע הרגע הזה שאתם אמורים להתפצל ויש את החלון הזה שבו מחליפים מספר או שלא - זה רגע שמאד מלחיץ אותי...
אני מרגישה שאני מפשלת ברגע הזה. לבקש מספר אני לא אבקש כדי שזה יהיה הצעד שלו, אבל אני יודעת שאני אמורה לשדר נגישות, שאני גם רוצה, אבל אז מגיעה הביישנות וגם חוסר הביטחון, אני חושבת באותו רגע שזה רגע משמעותי שבו כל השיפוטיות של הצד השני כלפיי מתנקזת - הוא משקלל באותו רגע את הציון לגבי המראה שלי, האופי שלי ועוד - ועוד מחשבה שהיא האם הוא חושב שאני אהיה חברה חמודה או שהוא רק נמשך למראה שלי וירצה אותי רק לסקס -
ואני חושבת שהמחשבות שלי שקופות לבחור וזה יוצא במין רתיעה.
כמובן שמספר לא הוחלף ולא דיברנו עוד אח"כ.
מה עושים? איך מתגברים על זה?
אחרי כמה רגעים כאלה שחוויתי כבר אין לי אומץ לרמוז שאני נגישה לבחורים... אבל אני כן רוצה להכיר בחורים חביבים :(((
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025