אני מרגישה מוזר.
יש לי ידיד ומצד אחד אני יכולה להגיד שיש לי רגשות כלפיו, אני אוהבת את הנוכחות שלו ליידי, החיבוקים שלו, לריב איתו סתם מכות לכייף אבל כשאני חושבת עליו כחבר אני לא רואה את עצמי איתו. מצד עם כל הרגשות שיש לי כלפיו, אני לא מרגישה פתוחה איתו אני לא מרגישה שאני יכולה לספר לו דברים לא רואה אותו כמישהו שיכול להיות איתי במערכת יחסים- לא מרגישה בנוח ליידו בהמון מובנים
אתם בטח חושבים לעצמיכם שאני בנאדם סגור- אבל לא! אני בנאדם נורא פתוח אני יכולה לדבר עם כל אחד ולהיות פתוחה וידידותית לכולם. הקטע הוא שכמעט לכל הידידים שלי אני מרגישה בנוח לספר להם דברים ולדבר איתם. ידידים שאני אפילו פחות קרובה אליהם מאשר אותו ידיד שאני אוהבת- אני מרגישה איתם יותר בנוח.
אם לדוגמה אני אעשה עכשיו השוואה בין שני ידידים (לצורך הדגמה בלבד כי אני רוצה להסביר את המצב שלי כדי שתבינו ותייעצו)
ידיד 1
יש רגשות כלפיו
אוהבת את הנוכחות שלו
אוהבת את החיבוקים שלו
אוהבת להיות ליידו
לא מרגישה בנוח ליידו - דיבורים , התנהגות, לא מסוגלת לספר לו דברים.
ידיד 2
אין רגשות כלפיו
לא מרגישה איזשהו רגש כשאני מחבקת או כשהו נמצא ליידי
מרגישה בנוח ליידו
מסוגלת לספר לו דברים
בעצם ככה החיים שלי נחלקים לשתיים. ואני פשוט קרועה ביניהם
ואיכשהו זה תמיד המצב. תמיד כשאני מפתחת רגשות למישהו זה מהסוג הזה שאני אוהבת אבל לא מרגישה בנוח לידו ולכל שאר הידידים כן. ואני פשוט נחצת לשתיים ולא יכולה לעשות עם זה כלום. מה אני אמורה לעשות?
חברים וחברות שלי שמים לב וכבר מצפים שאני והידיד שאני אוהבת נהיה ביחד כי רוואים שאנחנו אוהבים אחד את השני. אבל אני זאת שמבולבלת ולא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות