היי לכולם אני בת 15 בכיתה ט בבית ספר דתי לצערי רק בנות וזה נורא כאילו הייתי ככה מכיתה א ובגלל זה זה נורא זה ממש מוריד רת הביטחון גורם לחץ לדבר עם בנים וזה אני שונאת את זה במיוחד שיש לי חברה שהיא הייתה בממלכתי עד ו בנים בנות ישלה מלא ידידים אתרובם היא מכירה מהוואטסאפ ואז הם נהיים חברים ממש טובים שלה אני לא ממש אוהבת לדבר בוואטסאפ אני צריכה לראות את הבן אדם וזה לא שאין לי ידידים יש לי אבל לא כהה שהם נפגשים הרבה וזה והיא תמיד אומרת לי לבוא איתה לפגוש אותם כי היא לא רוצה לבד היא החברה הכי טובה שלי הלכתי איתה פעם היה מצחיק אבל ראיתי שהיה אכפת לו רק ממנה אני שונאת את זה אני מרגישה כל כך חסרת ביטחון ולא יעילה ושאם הייתי חסרה לא היו שמים לב בכלל ועכשיו היא רוצה שאני יבוא עם ידיד שלה שמביא גם ידיד שהיא לא מכירה והם ערסים אני לא מסתדרתעם ערסים היא כן והיא אמרה טוב לא חשוב אתם לחא תסתדרו אל תבואי ואני רוצה לבוא כי אני מרגישה מגעיל שאולי אני יהנה ולא יודעת רק ההרגשה שהם הולכים להינות ואני יהיה בבית כמו סתומה וזה מאוד מלחיץ אותי שהוא מביא חבר גם ואני לא יודעת אני שונאת את עצמי נמאס לי כבר אין לי כח אני רואה כל החברות שלי עם מלא ידידים וכבר כמה חברים ואותי אף אחד אפילו לא מחבב אני שונאת את עצמי מרגישה כאילו נכשלתי כבן אדם כבחורה נורמאלית מה כל כך קשה לבנים להתחבר איתי ?? שנה הבאה אני עוברת בית ספר אולי יהיה לי ידידיים שאיתי בגללי מה לעשות ללכת עם חברה שלי וידידים שלה ?? אני לא רוצה לסבול אבל אני לא יודעת מה לעשות אוף באלי לחלות במשהו ולא להתמודד עם זה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות