אוקיי, קודם כל תודה למי שיקרא את זה.
אז אף פעם לא היה לי ביטחון עצמי. הדבר הזה תמיד שבר אותי. תמיד הייתי הילד הביישן בלי הביטחון שנכנסים בו ויורדים עליו. היו תקופות שלא היה לי כל-כך רע, שהייתי עם הילדה שאני אוהב, שהייתי באמת עם חברים שלי ועוד נחשבתי למקובל ונהנתי. אבל אז זה הכל נגמר. היא, הילדה שכל כך הרבה והילדה שדיברתי איתה כל כך הרבה, אבל לא עשיתי כלום כי לא היה לי ביטחון, כי הייתי ביישן, כי חשבתי שאני לא מספיק טוב בשבילה. ותכלס? אני באמת לא מספיק טוב בשבילה. אני מכוער, אין לי ביטחון, אני כלום. אז בקיצור, הייתה תקופה שהיא והחברות שלה עברו להיות עם הערסים. אני לא מצליח לשכוח אותה, אנחנו כבר לא מדברים, בלעדיה אני לא יכול. אני לא יכול להפסיק לאהוב אותה, זה לא תלוי בי. להכיר עוד בנות? אני לא רוצה אף אחת. אני רוצה רק אותה. אבל אני לא אשיג אותה, כי עכשיו יש לה חבר, איזה ערס אחד. תמיד חשבתי, אולי להיות אחד כזה? הרי מה זה כל כך משנה כבר? העיקר להיות לידה, ערס או לא ערס, זה לא משנה לי. וזה שאין לי ביטחון, זה תמיד שבר אותי. אני יודע לפעמים להפגין ביטחון קל, אבל שצריך, אני הילד הכי ביישן והכי חסר ביטחון בעולם. אני מנסה לפתח ביטחון, אבל לא הולך לי. למה זה?? למה אני כזה מכוער, למה אין לי ביטחון, איך אני מפתח ביטחון לעזאזל?!? נמאס לי מהחיים האלה! אין לי כלום!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025