היי,
התחלתי לצאת עם מישהו (שבמשך המון זמן רציתי אותו), והעניין הוא שההפרש בינינו הוא 10 שנים.
אני זו שפנתה אליו ראשונה והציעה שנצא והוא זרם.
באותו רגע לא חשבתי שהגיל יפריע לי, כי הייתי די מסונוורת מהחיצוניות שלו, הבעיה היא שהדייט הראשון היה מבחינתי זוועה (!). שתיקות מביכות, נושאים מוזרים.. לא הרגשתי שהייתה שם תקשורת אז פחות או יותר הרמתי ידיים.
לאחר הדייט בקושי דיברנו, הוא גם לא יודע כ״כ לדבר באסמסים (דבר שגם מאוד קשה לי איתו, כי זה מרגיש לי נחוץ שיחות באסמסים וכאלה..) הרגשתי שאני רודפת אחריו אז הפסקתי לשלוח הודעות.. כבר הכנסתי לראש שכנראה זה לא זה והופס הוא שולח הודעה.
בסוף לאחר שלוש שבועות יצאנו לדייט נוסף (אני לקחתי את היציאה הזו בקטע של כיף.. די הבנתי שזה לא זה), אבל למרבה הפלא היה ממש נחמד, הוא יותר נפתח, צחק ודיבר, וזה די החזיר לי את הביטחון שכנראה בכל זאת יכול להיווצר פה משהו.
בסוף הערב אזרתי אומץ ופשוט שאלתי אותו אם נראה לו שיש בשביל מה להמשיך, כי אני מרגישה שפער הגילאים מפריע לו. הוא אמר שקודם כל אין מה לרוץ, ניקח איזי איזי ושפער הגילאים לא מפריע לו.
העניין הוא, שאני לא יודעת מה קורה איתי ? אין לי את ההתרגשות והרצון העז שאמור להיות בדר״כ, אבל כשאני איתו כיף לי.
אז לאחר כל החפירה שעשיתי פה, אני שואלת.. להמשיך למרות שאני לא חשה את כל הרגשות האלו, או לפרוש מלכתחילה לפני שיהיה מאוחר מדי ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025