אני בת 18 ובכיתה יב. אין לי ממש חברות, אני פשוט מכירה אנשים ואומרת להם שלום. גם בבית שלי ההורים כאלו. הכוונה, לאבא שלי היו הרבה חברים שהוא היה נפגש איתם, אבל מחוץ לבית, מעולם לא ראיתי אותם ולפי מה שהבנתי הם לא היו אנשים איכותיים. למעשה, חבריו שברו לו את היד...
אמא שלי אמונם אומרת שלום להרבה מכרים שהיא הכירה ממקום עבודתה ומחנויות שונות, אבל אין לה חברות שהיא נפגשת איתן מאז שהיא עלתה לארץ והתחתנה (כלומר, מאז שאני מכירה אותה). גם אז היו לה שתי חברות (שזה כמובן מספיק).
בכל מקרה, איכשהו, אני למדתי מהמשפחה שלי. אני מתכוונת ללמוד לאחות מוסמכת בעתיד (עבודה מעניינת שכניראה מתאימה לי לדעתי) ואני יפה.
האם אמצא חתן במצב כזה?
בקשר לחבר, יש בנים שמתעניינים בי, אבל לא רציתי להיות חברה שלהם ועד אמצע יא לא חשבתי כלל על זוגיות.
חוץ מיזה, זה שאין לי חברות קצת מוריד לי את הביטחון והייתי רוצה שזה לא יוריד לי ממנו. בסך הכל, אני יכולה לנהל מערכת יחסים מאוד חמה ואיכותית. בעבר כן היו לי חברות ומהתיכון יותר התחברתי לבנים.
איכשהו נכנסה לי לראש מחשבה שרק אם יש לי חברות אוכל למצוא חבר. לא כי אני רואה קשר, אלא כי אני מרגישה שהחברה רואה קשר. אני יודעת שאני אדם שנעים להתחבר איתו, אפילו אחי הקטן אמר שאני האחות הטובה ביותר.
תודה רבה למייעצים ולתומכים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות