אני וחבר שלי ביחד כבר שנה בערך, בהתחלה הקשר שלנו היה מבחינתו קשר פתוח ואז אחרי תקופה זה נהיה רציני.
אנחנו תמיד אבל תמיד רבים וזה מתחילת הקשר ככה, הוא לא בן אדם קל ונורא קשה להסתדר איתו הוא מקבל עצבים על כל דבר קטן שמפריע לו ולפעמים בתקופה האחרונה הויכוחים שלנו מגיעים למצב שגם אני מתנהגת כמו חולת נפש ואני פשוט כבר לא מזהה את עצמי, הבעיה אצלי זה שחוץ ממנו אין לי אף אחד, אין לי לא אמא ולא אבא ולא שום משפחה שנמצאת בקירבתי, אני לבד לגמרי ועכשיו השתחררתי מהצבא ואני מרגישה שאם לא יהיה לי מישהו אני ארגיש שבאמת אין לי כלום בעולם, כל כך הרבה פעמים איימתי שזהו אני חותכת את הקשר ולא באמת היה לי אומץ ללכת ואני באמת כבר לא יודעת אם זה אהבה מה שאני מרגישה אליו.. אני גם מאוד קנאית לגביו ואני לא מסוגלת שידבר עם אף בחורה ואולי זה בגלל שבהתחלה הוא רצה שהקשר הזה יהיה פתוח.. אני מרגישה שאם אני אשחרר אותו לדבר עם מי שהוא רוצה הוא ירוץ ויבגוד.
אני היום פגעתי בעצמי בדרך מסוימת כשרבנו (לא משהו רציני) אבל זה היה פשוט מטומטם ולא אופייני לי שאני אתנהג ככה, אבל הוא מוציא אותי מדעתי, ואני במקום לעזוב אותו רבה איתו בחזרה ומוציאה לעצמי את כל החשק לחיות ואז משלימה איתו עד הריב הבא שממש לא לוקח לו הרבה זמן להגיע..
לא יודעת מה לעשות כבר, כמה שאני לא אשכנע את עצמי שהבן הזה לא טוב לי אני אמציא לעצמי תירוצים למה כן להישאר .. אין לי כוח יותר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025