בחיים לא הרגשתי ככה ,
אני בת 17 ויש לי חבר שנתיים
אף פעם לא היתי רצינית בקטע של אהבה או בכלל עד שהכרתי אותו
אני אישית לא אחת שמביעה רגשות , זה של בא מהבית אבל אני יותר מחפשת בן אדם חם .. זה מה שהבנתי על עצמי בזמן האחרון ,
חבר שלי גדול ממני בשלוש שנים
הוא גר רחוק ממני, הוא סיים ללמוד אז רוב הזמן הוא בעבודה , בעצם .. כל הזמן
אני לא אחת שבוכה בדרך כלל אבל בזמן האחרון אני נישברת
הוא בכלל לא מתייחס עלי , ואני חא מבקשת 24שעות ביחד , יחס כללי
הוא גם מתחמק מלהפגש
אני יודעת שהוא עובד כלכך המון אבל הוא לא נותן בשבילי טיפה של זמן או אהבה
הוא כל הזמן עייף ואני לא חופרת לו אני פשןט רוצה שיתייחס יותר , אני תמיד נישברת ובוכה והוא קורא לי בכיינית במקום חנסות להרגיע אותי
אני לא יודעת מה לעשות אני חייבת לשמוע מעצה של אחרים , אני לא צודקת ? הוא אומר שאני כל הזמן מתלוננת ומציקה. מי צודק? אני או הוא?
אבל אם אני לא יתקשר אנחנו לא נדבר בכלל ואולי דקה ביום
הוא כל כך מזלזל וזה כלכך פוגע בחיים לא כאב לי ככה
מה אני אמורה לעשות ?אני לא ילדה מטומטמת אני מבינה שהוא עובד המון ועייף ורוצה את הזמן שלו ואני מביאה לו הכל אבל הוא פשוט כבר שכח אותי
הוא מעדיף הכל על פניי .... רק לעבוד לעבוד לעבוד
יש ממב שהוא כבר לא אוהב אותי ומתנהג ככנ בשביל שאני יפרד ?
מה אני אמורה לעשות? סליחה על החפירה ...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות