אנחנו גרושים ונכנסתי להריון, האם כדאי לספר לו לפני ההפלה?

שמי הילה חיפשתי מקום להתייעץ בו ומצאתי דרך גוגל את האתר הזה.כרגע אני בדילמה של חיי ואשמח לעצות מבינות.התחתנתי בגיל 20, בגיל 21 כבר ילדתי ויש לי ילד שהוא עוד מעט בן שלוש שיהיה בריא.מע' היחסים שלי עם הגרוש שלי מאוד מסובכת,הוא בן 25,ולאחר הלידה לא היתי האישה הכי נפלאה שיש,אך גם לו לא היה חסר בהתנהגות שלו,והיינו רבים וצועקים כל יום.זה הסתיים בגירושים מכוערים ובצורה לא יפה,הוא הרגיש שדפקתי אותו במזונות ברכוש בהסדרי ראיה של הילד,בקיצור בהכל.בעיה שלו אבל לא ניכנס לזה.בקיצור,אנחנו גרושים כבר בערך 8 חודשים,הקשר עם הילד ממש חשוב לו ועל אף שהוא טוען שדפקתי אותו בהסדר ראייה הוא באמת רואה ולוקח את הילד יחסית המון.חוץ מלישון אצלו כי הוא עוד קטן ואני לא מרשה בנתיים.כל הסיפור התחיל ממש לפני כמה זמן,
היתה יום הולדת לאחותו והוא ביקש לקחת את הילד והסכמתי, וזה נמשך עד הערב והילד כבר נרדם,אז הוא בא להחזיר לי אותו והילד ישן אז ביקשתי ממנו לשים אותו בחדר במיטה וגם כעסתי שעד שעה כזאת הוא בחוץ.בקיצור הוא הלך לשים אותו במיטה והיה חושך בחדר ונכנסתי בשביל לראות שהוא שם אותו והכל בסדר,האווירה בחדר היתה ממש מוזרה ומבלבלת בגלל שהיינו שם שנינו בחושך,והיה שם מתח באוויר שממש הדליק אותי ואני חושבת שלא רק אני הרגשתי את זה,ויצא מצב שהוא התקרב אליי מאוד וישר כיוונתי לכיוון המכנסיים שלו נגעתי לו שמה ומפה כבר הוא זה שהמשיך את העניינים ושכבנו.
יש לציין שהוא יודע שאף פעם לא לקחתי גלולות,ניסיתי לפני כמה שנים והגלולות עשו לי ממש רע ואחרי חודש הפסקתי אותן.ולא שכבנו גם עם קונדום כי לי זה היה טבעי שזה יהיה בלי ולא חשבתי על זה באותו רגע בכלל.
מאז זה קרה עוד כמה פעמים כשהוא בא להחזיר לי את הילד,פעמים בודדות
בפעם האחרונה הילד נפל בגן על הרגל וקצת השתפשפה לו הרגל וירד לו דם,הוא לא הפסיק לבכות והגננת התקשרה.אז אמרתי שאם הוא לא מפסיק לבכות אבוא לקחת אותו ואשים אותו אצל אמא שלי,כשהוא היה אצל אמא שלי היא אמרה שהוא לקח את הפלאפון וביקש להתקשר לאבא,כי הוא רצה לספר לו שהוא נפל בגן,אז אבא הבטיח לו שהוא יבוא לראות אותו בערב ויקנה לו מתנה..ואני לא ידעתי את כל זה רק כשבאתי לקחת אותו בחזרה,והוא בא אלינו,ואז הילד נרדם,והוא ישב בספה ולא הראה סימנים כאילו הוא הולך לקום וללכת בגלל זה,אז החלטתי לקחת יוזמה,נכנסתי לחדר וצעקתי לו שיבוא שנייה..שכבנו שוב והפעם זה היה הכי מדהים שהיה לי בחיים!!! הוא אמר לי איזה טעות עשיתי שהתגרשתי ממך,את הסקס הכי טוב שהיה לי,ושאלתי אותו מז"א?אם הוא שכב עם מישהי אחרי שהתגרשנו?והוא אמר לי לא.והסתכל עליי במבט של כן..וגם מלא פעמים הפלאפון שלו צילצל והוא פשוט ניתק את השיחה או השתיק את הצלצול כשהיה לידי,ואני מכירה אותו טוב,היחידים שמתקשרים אליו זה או המשפחה שלו או החברים או העבודה והוא אף פעם לא מנתק שיחות.הוא תמיד עונה ואומר שיחזור אחר"כ.ורק בתקופה ההיא הוא היה לידי מסתכל על הצג ומשתיק את הפלאפון.אז תיארתי לעצמי שיש בחורות בעניין.וזה עשה לי ממש ממש רע לדעת את זה.והחלטתי שאני לא הולכת להמשיך לשכב איתו כשהוא בטח גם עם אחרות. אז מאותו רגע החלטתי שזה נגמר,הייתי בזמנו הולכת בכוונה לידו גם עם מלא מחשופים ענקיים כדי שיתגרה או מכנסיים קצרות מאוד וצמודות,והחלטתי שזהו. אני לא מתקרבת אליו יותר.

אך הבעיה שלאחרונה הרגשתי ממש לא טוב,מין חולשה כללית בגוף,כאבי ראש,עייפות נוראית..הרופאה אמרה שאולי זו שפעת,ושלחה אותי בכל מקרה לעשות בדיקות דם.בבדיקת דם נאמר לי שאני בהריון,וחטפתי את שוק חיי בערך.
זה בוודאות ממנו.לא שכבתי עם מישהו אחר.
לא חשבתי לרגע שאני באמת אכנס להריון,עם הילד הראשון לקח לנו בערך שלושה חודשים עד שנכנסתי להריון,ופה,מכמה פעמים ספורות ובודדות,נקלטתי?הסיכוי היה נראה לי כלכך קטן ואפסי וחסר סיכוי.זה לא היה רצוף ובטח שלא על תקן קבוע.

כרגע אנחנו ממש בריב ענק בגלל שהוא השאיר לי עוד 500 ש"ח בנוסף למזונות שהוא משלם,בשביל משהו שאמרתי שהילד צריך הוא התעצבן ואמר שאני סתם מבזבזת לו את כל הכסף בשביל דברים שהילד לא צריך,ואז הוא ביקש לקחת את הילד בערב חג השני ואמרתי לו שממש לא והוא ניתק לי את הטלפון בפרצוף.ככה שהיחסים שלנו בתקופה זו מכוערים ממש.

קבעתי תור לעשות הפלה וביקשתי מאמא שלי שתבוא איתי,היא שאלה אם הוא יודע ועניתי שלא.אמרה לי שאולי צריך ליידע אותו בזה.
ככל שההפלה מתקרבת אני נהיית עצובה.אם היו אומרים לי הפלה לפני כמה שנים,היתי עושה את זה בלי לחשוב פעמיים,אבל אני מסתכלת על הבן שלי..איך הוא גודל ואיך הוא לומד בכל יום לעשות עוד משהו,והמחשבה שאני הולכת להפיל מישהו שאולי יהיה דומה לו..שאולי יזכיר אותו קצת,שגם הוא היה אמור לגדול,שגם הוא בטח היה לומד בכל יום לעשות עוד משהו לבד,מעציבה אותי מאוד..ואני לא רוצה לעשות את זה,בתוך תוכי,בכלל לא

בחלומות שלי אני מספרת לו שאני בהריון,אומרת לו שאני לא רוצה לעשות הפלה,בגלל שזה הילד שלו ואולי בגלל שאני גם עוד קצת מאוהבת בו..ששום דבר לא אבוד לנו ושאולי אפשר עוד לתקן,שלפעמים אני נזכרת בנו ומתחת לחופה כשהוא קידש אותי ולא בבית הדין הרבני כשהוא גירש אותי..שאולי זה לא טעות זה הגורל שרומז לנו משהו.
ובמציאות אני יודעת שאין סיכוי שאגיד לו דבר כזה. שאלך לעשות את זה והוא בחיים לא יידע ואצטרך להתמודד עם זה לבד וגם להרגיש אשמה לבד,

אבל רגע לפני שאני עושה את זה, רציתי לשמוע, האם יש כאן בנות שכן היו בוחרות לספר לו? ובתור גברים, הייתם רוצים לדעת דבר כזה או שלא היה משנה לכם?