השנה הכי קשה בחיים, פשוט מפורק נפשית, איך להתמודד?

שלום לכולם. אז קצת רקע שלי לפני שנה
מאז ומתמיד הייתי בנאדם אהוב מוקף חברים ידידות, חברה 5 שנים, משפחה אוהבת, עבודה שאהבתי מאוד(שנכנסתי לשם בפרוטקציה) שקיבלתי בה 10 אלף פלוס מינוס, שעות טובות ובתור אחד שלא סיים 12 שנות לימוד, שלא נמשך ללמוד בגרויות, זה היה בשבילי הישג ענק.

אני ינסה לעשות את זה הכי בקצרה..
אז לפני שנה גליתי כמה הייתי תמים וגיליתי מה ההגדרה של "חברים" שלא כל מי שכיף לנו איתם ויוצאים מבלים לכולם יש אינטרס, והפלילו אותי במשהו שלא עשיתי.. (מאותה נקודה פשוט נאבד לי האמון בכולם) וזה הוביל למשפט פלילי שנמשך בערך חצי שנה, ומעצר בית כמה חודשים.. (ואותם חברים לא עבריינים כמו שזה נשמע או ערסים, את האמת שאני עד היום יש לי שאלה אחת, למה?!?) כמובן שמעבודה זרקו אותי לא מוכנים לשמוע אותי אפילו.. רוב החברים והידידות עזבו אותי, ואלה שנשארו זה לא היה כמו פעם, שאחרי כמה שבועות נותק הקשר.. המשפחה ניתקה ממני קשר, שרק אחרי חצי שנה השלמנו בערך אבל גם זה כבר לא אותו דבר, עם זה בדיבור באדישות פתאום, כאילו נותנים את ההרגשה שאתה לא רצוי למרות שמקבלים אותך עם חיוך...
הידידה היחידה שנשארה לי משהו אמיתי איתה שתמיד תמכה בי היתה איתי מהילדות כל הזמן הנפש התאומה שלי, לפני 3 חודשים התחתנה ועברה לצד השני של הארץ, התרחקנו בעלה לא ממש מת עלי מכמה סיבות, אבל יוצא לנו לדבר פעם בשבוע וגם זה שורף לי בלב איך איבדתי אותה?
וחברה שלי? זרקה אותי בשביל גבר אחר אחרי 5 שנים ביחד.. נתנה לי נוקאווט..
המצב שלי היום שאני באובססיה לעבודה וכלום! עם מינוסים גדולים בבנק, עם מחשבות איך זה קרה לי?!? שלא יכול לסמוך על אף אחד, שאחרי כל מה שעברתי נהייתי בנאדם קשה מאוד, שסומך רק על עצמו, שאף אחד לא מעניין אותו, יצא כל החשק מתחביבים שהיו לי, ירדתי אולי 15 קילו במשקל בגלל החוסר תאבון, שגם ככה הייתי רזה.. אין לי כוח לכלום, עם מחשבות של כעס, של שינאה לכולם, וכל יום שעובר רק שוקע יותר למטה אני פשוט משתגע, נכנס לאקסית לפעמים לפייסבוק לראות אולי היא מתגעגעת אלי, שכותבת לי ססטוס, שהיא באמת מישהי שאהבתי ורואה אותה מחייכת בתמונות איתו ופשוט עוד לא מעקל את זה למרות שעברו כמה חודשים.. אני כבר לא יודע על מה לכאוב על הידידה מגיל קטן איתי והתרחקה? הצלקת הנפשית שהחברים השאירו לי? האקסית? העבודה שכניראה שלא אמצע משהו שאני באמת אוהב עם משכורת כזאת? אני משתגע לא יושן בלילות, מהתיסכול מהמחשבות.. פשוט אני מרגיש חי מת.. מה לעשות במצב כזה?