אני בכיתה י"ב אוטוטו מסיימת את הלימודים, לצערי הסוף לא נראה ממש קרוב.
אני נמצאת בתקופה לחוצה ממש, יש לי 11 בגרויות בחודשיים (!!) זה ממש מטורף.
אני נורא מתוחה ועצבנית, חצי משגרת היום יום שלי אני רק מתעצבנת ומתמרמרת לאנשים הקרובים אליי, ובאיזה שהוא מקום כבר לא נעים לי לשתף כי אני מרגישה שקשה לחברים שלי להכיל אותי.
אני ילדה מאוד פרפקציוניסטית ושואפת להגיע מאוד רחוק, אבל זו אולי הבעיה העיקרית שלי.
מאז שיחה שהייתה לי עם המחנכת בתחילת השנה, משהו בי מאוד השתנה, לטובה או לרעה- קשה לי להחליט. היא כיוונה אותי לחשוב על העתיד, ואני (כיאה לבחורה מאוד פרפקציוניסית) נכנסתי לזה חזק והתחלתי לחשוב יותר מידי רחוק. אני יודעת מה ארצה ללמוד ואיפה, מה לעשות בצבא (למרות שזה לא ממש בשליטתי,אבל יש לי כיוון) בדקתי כבר תנאי קבלה לאוניברסיטאות לתחומים שונים- נכנס בי ג'וק נוראי, אני מרגישה שאני כל הזמן במירוץ נגד עצמי, שאני כבר לא מצליחה להכיל את עצמי מלחץ ועצבים. וכשדברים לא הולכים כמו שאני רוצה, אני נשברת.
אני באמת לא יודעת מה לעשות, אני יודעת שאני לא יכולה להיות 100% בהכל, אבל אני גם לא מסתפקת בטענה של "כל החיים לפנייך תהיי רגועה" או "בגרויות תמיד אפשר להשלים" כי אני ממש לא רואה את עצמי חוזרת לבית ספר לשפר עוד כמה שנים, ממש לא, אני רוצה לעשות כל דבר בזצן בצורה הכי טובה שאני יכולה.
זו התקופה הכי קריטית בשבילי מבחינת לימודים ואני ממש מאבדת את עצמי. אני לא יודעת מה לעשות, אם מישהו יוכל לייעץ לי כיצד אוכל להתאפס בחזרה אני נורא אשמח.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות